זה לא ייגמר בגראדים
הקשר ההדוק המוכח כבר, בין החיזבאללה לחמאס הוא קצה החוט להבנת ההתנהלות העכשווית של החמאס בעזה וגם במידה רבה את העתיד הקרוב. זה לא יגמר בגראדים!
למרות שכולם עושים שימוש במונח "טיל", מה שנוחת כיום בגשם של פלדה ברדיוס של 40 ק"מ מרצועת עזה, אלה הן "רקטות". נכון, המונח "טיל" מפחיד יותר, ואולי זו גם הסיבה שהוא שגור יותר בפי רוב אנשי התקשורת.
אולם ההבדל הוא מהותי: טיל הוא נשק מונחה אם ביד אדם ואם באמצעים טכנולוגיים שונים ורקטה היא נשק בלתי מונחה "שגר ושכח". בשל כך הרקטה ובכלל זה אותן רקטות המשוגרות כיום מעזה, היא נשק טקטי שהטרור אימץ אותו לחיקו באהבה רבה- בדיוק בשל מאפייניו אלו. טילים, הבה נקווה שלא הוכנסו לרצועת עזה- יתרונם הוא ברמת ההרס והנזק שלהם בשל הראש הקרבי הגדול ( זכורים היטב הסקאדים ששיגר אלינו סדאם חוסיין מעיראק). חסרונם, בצורך במערך שיגור מורכב יותר הניתן עפ"י רוב, לגילוי מוקדם.
מהו ארסנל הנשק, מסוג זה, שכבר נעשה בו שימוש, ומהן האפשרויות העתידיות?
רוב הנשק הרקטי מסוג זה, מקורו בשנות ה-60 בייצור סדרתי סובייטי. כך גם הגיע נשק זה לאזורנו- באמצעות אספקת אמל"ח סובייטי לצבאות מצריים, עד מלחמת 1973 וסוריה- עד היום.
לנשק זה מספר דגמים שהשוני ביניהם הוא בקליבר של הרקטה ובטווחה. בשוק האמל"ח העולמי ניתן להשיג רקטות כאלו ממספר גדול של מדינות. אולם כולן, למעט אחת (!), אינן חוצות את קו ה-33 ק"מ בטווח.
אותה האחת היא איראן. איראן שזיהתה את הפוטנציאל הטמון בנשק זה למטרות טרור, פיתחה את האבטיפוס הסובייטי והגיעה איתו לטווח של 40 ק"מ. אישור לכך קיבלנו במאי השנה בדבריו של מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל במהלך נפילת רקטת גראד כזו בקניון אשקלון: "מדובר בטיל גראד איראני", והוסיף:" זה טיל גראד שכבר נורה בעבר לעבר העיר אשקלון". עם זאת, כאמור, בסוג רקטה זו, שקוטרה 122 מ"מ, זהו קצה הטווח שמוכר כיום עם נשק זה.
המפתחים האיראניים שהבינו את המגבלות, ייצרו רקטה נוספת: פאג’ר-5. הכרנו אותה היטב במהלך ירי הרקטות אל צפון הארץ עד קו חדרה ביולי 2006 במהלך מלחמת לבנון השניה. הפאג’ר הוא רקטה בקוטר 220 מ"מ, עם ראש קרבי של כ- 200 ק"ג חומר נפץ. טווחו הגיע אז ל-75 ק"מ. דגם אחר של הרקטה, שלא נורה אל ישראל, עשוי להגיע גם לטווח של 100 ק"מ. עם ראש קרבי מוקטן במשקלו. אגב, החיזבאללה נתנו לו את השם המקומי, חייבר-1.
אז מה היה לנו?: רקטות 122 מ"מ איראניות שטווחן עד 40 ק"מ, הוכנסו במהלך תקופת הרגיעה הארוכה עד כה לתוך רצועת עזה. מקורן הוא ללא שום ספק- איראני. רקטות אלה קלות לשינוע בשל קוטרן הדק יחסית ומשקלן הקל. על כן העברתן במנהרות פילדלפי הייתה נוחה.
האם בכך בא הקץ ליכולות הטיווח של החמאס? ספק רב! מנהרות בהן העבירו פרות חיות שלמות, יכולות להעביר בתוכן גם רקטות כבדות יותר. למרות שהפאג’ר-1 מסורבלות יותר, בהשוואה לפרה, הן קלות ופשוטות לשינוע. לכן האופציה שהן נמצאות גם בעזה, אינה בלתי הגיונית.
הקשר ההדוק בין ארגוני החיזבאללה בלבנון לחמאס בעזה, כבר מוכר וידוע. אולי מכאן גם ניתן להקיש על דרך הפעלת האמל"ח הרקטי הזה: נסראללה עבד בשיטת הסלאמי קרי, איים בפגיעה עמוקה יותר, וביצע. טווח השיגורים שלו הלך והתרחב עם התפתחות המערכה. על כן, אם בידי החמאס גם רקטות פאג’ר-1, ואין סיבה שלא יהיו, סביר להניח שהן שמורות למועד מאוחר יותר, למהלכי סיום המערכה. נזכיר כי באיומי החמאס בימים האחרונים נאמר במפורש שאשקלון אינה המילה האחרונה. (מזכיר לכם שיטת נסראללה?!). מטרת החמאס היא להגיע לסיום המערכה מנקודת כוח. מה יהיה יותר דקלרטיבי מאשר אקורד מסיים של נחיתת רקטה במרכז ת"א?! ודי ברקטה אחת.
עע.jpg)
