חיפוש

 

 
לדף הבית >>     עט לשירה - יעל רן >>

קוראים לי טיו - המלצה על ספר השירה הרביעי של המשורר ערן צלגוב

 

ספר השירה הרביעי של המשורר ערן צלגוב, יצא לא מזמן לאור, ועוסק בחברות העמוקה ובמשמעויות שהיא טומנת בתוכה, אף לאחר שנים.

 

"קוֹרְאִים לִי טִיּוֹ" – שיחות ורישומי מילים - ערן צלגוב

המלצה מאת: יעל רן

בכל פעם כשיוצאת לאור יצירה חדשה של ערן צלגוב אני מתרגשת ומסוקרנת עד מאוד, שכן בעיניי מדובר על מאורע ספרותי משמעותי. צלגוב המתגורר בבאר שבע הינו משורר, מתרגם, משרבט, עורך וכותב. זהו ספר שיריו הרביעי.

הספר נושק הן לעולמות השירה והן לעולמות הפרוזה. עלילתו מתרחשת בשנת 1996 בְּצִ’נְצֵ’רוֹ (דרום אמריקה). באמצעותה נחשף שיח עדין ואנושי בין צלגוב, תרמילאי צעיר שסיים את השירות הצבאי, לבין אדם מקומי מבוגר, טיו קספה, שככל הנראה סבל ממחלה חשוכת מרפא והיה אנאלפאבתי.

כבר בשיר הראשון נפתח חלון לדיאלוג בין השניים, שמסתיים במילים "בוא ונקשיב לרוח", ואולי רוצה בכך המשורר להזכיר לנו שמקור החיבור העמוק והאמיתי בין אדם לאדם אינו טמון בשכלתנות גרידא אלא בחיבור של נפש אל נפש ("אתה לא מבין/ לא מבין ספרדית / לא מבין קצ’ואה / למה אתה מקשיב בכלל? / בוא ונקשיב לרוח").

במהלך השהות של צלגוב בצ’ינצ’רו, מצטלבות דרכיהם של השניים במקומות שונים וביניהם המוזיאון, השוק וחצר הכנסייה, דבר המאפשר יצירת שיח על ענייני דת, טבע, אמונה, אהבה, זכרונות, חלומות ועוד. לאורך המפגשים נחשף המצב העגום של בני עמו של טיו – האינקה. המקומיים מוזנחים ושקופים בעיני הרשויות, בעוד שהתיירים זוכים ליחס נעלה, באים אך תמיד עוזבים. שם הטבע מאבד גובה, מיובא מארצות זרות וחוטא לשורשיו. חייו של טיו החולה אפרוריים ונטולי המשכיות או אהבה. בדומה לחלומותיו שלא האריכו ימים, כך מקום היוולדו משתנה ללא היכר ובד בבד נלקחת ממנו האותנטיות.

שיר אחר שיר אוצר בתוכו חוכמת חיים והולך ומעמיק את החברות היפה והארעית בין השניים. בשיר הסיום נכתבות שורות המדגישות את תחושת הבדידות שקיימת אצל הדובר הראשי: "הם קוראים לי/ טיו קספה / דוד של אף אחד./ אולי פעם הייתי/ תיאו / אבל קשה לי להאמין". ספר זה הופך את טיו לדוד של כולנו, הדוד שאוצר בתוכו פניני חוכמה ותעוזת רוח, הדוד שמאפשר לנו רפלקציה והתבוננות פנימית, זה שתמיד נרצה לשבת על ברכיו ולהקשיב לשירת ליבו.

 הספר ראה אור בהוצאת: "פרדס", עריכה: נוגה שבח, הגהה: מיכל גנזי, עימוד ועיצוב: סטודיו פרדס הוצאה לאור.



לקריאת ביקורות על ספרי שירה נוספים לחצו על הלינק: עט לשירה - יעל רן
מצאו אותי גם ב-f
עירית מודיעין

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
היכן מחביאים גופה

היכן מחביאים גופה

מעגלי תמיכה

מעגלי תמיכה

 

 

 

 

 

עירית מודיעין
כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים

 
 
 
 
הגדלת גופן
הקטנת גופן
 
מונוכרום
ניגודיות מקסימלית
 
תיאור לתמונות
 
קיצורי מקלדת
  • M-עבור לתוכן העמוד
  • H-עמוד הבית
  • F-פורום
  • B-אודות
  • A-הצהרת נגישות
הצהרת נגישות
ביטול נגישות