היכל התרבות 17 שוליים
היכל התרבות 17 שוליים
יום ראשון, ג' סיון, ה'תשע"ז - 28.5.2017
 
 
 
פורום עיתונט
 

”מסורטנת ! תמותי כבר !”, צעק עו”ד על חולת סרטן

”מסורטנת !  תמותי  כבר !”, כך  צעק  עו”ד , אשר הינו גם קצין  משטרה  בכיר  בדימוס, לבעלת  עסק  חולה  בסרטן  בדרגה  חמורה, וחוייב  בפיצוי  על  פרסום  לשון  הרע.

 | 08/07/2016
פסק הדין: הנתבע ישלם
שאלה לש.י.ל

 

בפסק   דין   המשתרע   על   פני   25   עמודים,   קיבל  בימים  אלה  בית   משפט   השלום  בתל - אביב   את  התביעה   שהגישו  עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר - און,  בשמם  של חולת  הסרטן  ובעלה,  כלפי  עורך  הדין,  אשר  הינו  גם  קצין  משטרה  בכיר  בדימוס.

רחל, חולת סרטן בדרגה סופנית, ובעלה יורם, מומחה לאומנויות לחימה, בן לניצולי שואה,  בסך הכל חפצו לנהל בשקט את עסק המזון המהיר שלהם ברמת-גן, ולהתפרנס בכבוד.
אלא שרחל ויורם לא העלו על דעתם כי שכן, מדירת הגג בבנין המגורים בו מצוי העסק, יחליט להתנכל להם. מדובר בקצין משטרה בכיר מאוד בדימוס, אשר הינו גם עורך דין בהשכלתו ובעיסוקו.

כך למשל, היה עורך הדין (וקצין המשטרה בדימוס) נוהג להתייצב בפתח העסק של רחל ויורם ולצרוח לעבר רחל :

"מסורטנת ! תמותי כבר ! את מתה ! את מתה !".

בנוסף, נהג לצעוק לעבר הלקוחות שסעדו בעסק, כי רחל חולת הסרטן מזהמת את המזון שהיא מוכרת להם, ולכן גם הם יחלו בסרטן. בצעקות נהג "להזהיר" את הסועדים :

"האישה הזאת חולת סרטן. היא עומדת למות. אתם אוכלים אוכל נגוע בסרטן. תיזהרו".


לאחר שרחל, יורם והעסק ספגו התנכלויות קשות, פנו הללו לעורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, ואלה הגישו תביעה כלפי קצין המשטרה בעבר ועורך הדין בהווה, המבצע את ההתנכלות השיטתית, ובמקביל פעלו להגשת כתב אישום נגדו על ידי הפרקליטות.

בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב תיארו עורכי הדין בר-און וכהן מסכת עובדתית מזעזעת, וצירפו סרטונים, תמונות ושלל מסמכים נוספים התומכים בטענות התובעים.

מסכת ההתעללות לה נפלו קורבן רחל ויורם, אשר כל חפצם היה לנהל בשקט את בית העסק שלהם, כמתואר בתביעה, אינה נתפסת :

מעבר לדברי הבלע שצרח עוה"ד ("מסורטנת, הלוואי שתמותי", "את אישה רעה, את חולת סרטן, הלוואי שתמותי כבר" ; " חבר’ה, האישה הזאת חולת סרטן. היא עומדת למות. אתם אוכלים אוכל נגוע בסרטן.  תיזהרו"), חיבל הנתבע בעסק באופן מכוון.

הנתבע תועד כשהוא מתגנב לחצר האחורי של העסק, כשפלג גופו העליון עירום ומחבל בעסק. הנתבע סתם את מערכת הנידוף של העסק, מספר פעמים, דחף סמרטוטים, ארגזים ופסולת לארובת המינדף, גרם נזק רכושי וחמור מכך - סיכון אמיתי לחיי אדם.  בנוסף, השליך הנתבע פסולת לתוך מתקן מיחזור שמן, מה שעלול היה לגרום לדליקה. כמו כן, הנתבע נהג להשליך בכניסה לעסק, בשעות שטרם נפתח, כמויות גדולות של צואה.

הנתבע נהג לרוקן את פחי האשפה שליד העסק, ולשפוך את תכולתם בכניסה לעסק, ואז להזמין את הפיקוח העירוני כדי שייתנו דו"חות לעסק. מדובר בדוגמאות בלבד ממעשיו של הנתבע. הנתבע התנכל גם לעסקי מזון קודמים שפעלו במקום לפני שנפתח עסקם של התובעים.

לאורך כל הדרך, גזרו על עצמם רחל ויורם איפוק. למרות שהנתבע נהג לקלל אותם בקללות נוראיות, ולאיים עליהם, לרבות ברצח, ולמרות שהנתבע ניסה לתקוף אותם פיזית, ולמרות כל החבלות שחיבל הנתבע בעסק – מעולם לא נגררו רחל ויורם אחר מעשי הנתבע.
עד כדי כך, שבאחת הפעמים, כאשר ניסה הנתבע לתקוף את יורם (כזכור, יורם מומחה באומנויות לחימה), ברח יורם, רץ והסתתר מפני הנתבע, העיקר כדי שלא לבוא עם הנתבע במגע. גם בנוכחות שוטרים ניסה הנתבע לתקוף את יורם פיזית ואיים עליו בנוכחותם של השוטרים עצמם. "לקינוח" איים הנתבע גם על השוטר...

לאחר שלל תלונות שהוגשו למשטרת ישראל, ולאחר שהנתבע הגיע לעימות גם עם החוקרת בתחנת המשטרה, ולאחר שנעצר הנתבע למספר ימים, הוגש נגד הנתבע כתב אישום.

בדיון שהתקיים בתיק הפלילי הודיעה הפרקליטות, כי לאור נכונות הנאשם לעזוב את דירתו (דירת הגג בבנין בו שוכן העסק של רחל ויורם), ומתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות, הפרקליטות מסכימה לחזור בה מכתב האישום, בכפוף לכך, תוך אזהרת הנאשם שאם יהיו אירועים נוספים – תגיש נגדו הפרקליטות את כתב האישום מחדש.


במקביל התנהל ההליך האזרחי, במסגרתו עתרו רחל ויורם לקבלת פיצוי כספי.

מומחה שמינה בית המשפט, רואה חשבון, לו הסכימו הצדדים, ואשר על קביעותיו לא נחקר – קבע, כי עסקינן בנזק של מאות אלפי ₪ לעסקם של רחל ויורם.


עורכי הדין בר-און וכהן הצעידו לביהמ"ש שורה ארוכה של עדים מטעמם של רחל ויורם.
מלבד רחל ויורם עצמם העידו שלל עדים חיצוניים, לרבות -
מנהל העסק עצמו,
עובדים שונים שעבדו בעסק והעידו מידיעתם האישית על מעשיו של הנתבע,
הבעלים של מינימרקט המצוי מול העסק,
בעל הנכס בו ממוקם העסק,
אדם שנהג לאכול בעסק תקופה ארוכה, ועוד.

בעזרת העדים השונים, אשר עדויותיהם הצטרפו לעדויות רחל ויורם, וכן לצילומים וסרטונים שהוגשו לבית המשפט, הוכיחו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און את טענות התביעה.

בית  משפט  השלום  בתל – אביב  קבע  בפסק  דינו  דברים  כדורבנות  :

"לאור האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים הוכיחו, כי הנתבע התנכל להם ולעסקם באופן שיטתי על מנת להבריח אותם מהמקום, על מנת שיסגרו את עסקם, על מנת להבריח לקוחות מבית העסק שלהם, ולא ברר לשם כך אמצעים. במסגרת זו, בין היתר, צרח לעבר התובעת לעיני ולאוזני עובדי העסק ולקוחותיו ’מסורטנת’, הזהיר לקוחות שהתובעת חולה בסרטן ואם יאכלו בבית האוכל שלה - יידבקו ויחלו בסרטן, ואיחל לתובעת מוות תוך שהיא עוברת טיפולים ונלחמת על חייה. האמירות כי התובעת מסורטנת, וכי היא תדביק במחלה את מי שיאכל בבית העסק, בפני העובדים והלקוחות, מהווה לשון הרע. לא אף זאת, אלא שלשון הרע האמורה נעשתה בכוונה לפגוע, על מנת לגרום לבריחת לקוחות ולסגירת העסק. בנוסף, גרם הנתבע לתקלות בפעילות העסק על ידי סתימת הארובה בפסולת, שפיכת צואה בפתח העסק ועוד".

"... ההתנכלויות מצידו לא היו חד פעמיות, אלא חוזרות ונשנות, והמשך ישיר להתנכלויות לבעלי העסקים שקדמו לתובעים באותו נכס".

כך, פסק בית המשפט פיצוי בסך של 75,000 ₪ בגין לשון הרע, וכן סך של 20,000 ₪ בגין שפיכת צואה בפתח העסק ותחיבת פסולת לארובה שגרמה להוצאת עשן לתוך בית העסק. כשהסכומים מוצמדים משנת 2012, ובנוסף הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד.

החקירות הנגדיות שביצעו עורכי הדין בר-און וכהן מוטטו לחלוטין את גירסאות עדי ההגנה
(הנתבע, אשתו ועדה מטעמו).


בענין זה קבע בית משפט השלום בתל-אביב :

"התובע, התובעת ותומר (בנם של התובע והתובעת) עמדו היטב בחקירה הנגדית, ובכך נתנו ביסוס נוסף לגירסתם. לכך הצטרפו העדויות של יתר העדים מטעמם, שאף הם עמדו על גירסתם, עובדים ועובדים לשעבר של התובעים, ואף אנשים נוספים, בעל עסק קודם, בעל המקרקעין, בעל עסק המצוי ממול וסועד בעסק. מדובר לכן בגירסה שנתמכה על ידי עדים רבים, חלקם ללא אינטרס בתוצאות התובענה"

לעומת זאת  -
"עדויות הנתבע ואשתו, כפי שיפורטו להלן, לא הקימו גירסה הראויה לאמון". בית המשפט מתח ביקורת הן על עדותה של עדה חיצונית מטעם הנתבע והן על עדותה של רעיית הנתבע, לגביה קבע, כי "לא נתנה מענה ישיר וענייני לשאלות, לא הסבר הגיוני למהלך הדברים, ולא עלתה בקנה אחד עם אסמכתאות שונות....".

לענין עדותו של הנתבע עצמו הוסיף וקבע בית המשפט – "בעיות כאמור, ונוספות, היו בעדותו של הנתבע, למרות שמדובר בקצין משטרה לשעבר ובעורך דין במקצועו. כך, גירסאותיו לא עלו בקנה אחד זו עם זו, הנתבע התעלם משאלות והעיד בעניינים אחרים כרצונו, ורק לאחר הערות חוזרות ונשנות הואיל להשיב לשאלות". עדותו של הנתבע כונתה על ידי בית המשפט כ"עדות נפתלת", תשובות מתחמקות, הנתבע שינה תשובותיו תוך כדי חקירות. כך למשל קבע בית המשפט, שהנתבע התייחס בזלזול לאזהרה שהזהיר אותו בית המשפט לענין הגשה מחודשת של כתב אישום בעניינו, ואמר : "אז השופט מזהיר אותי ואומר אוי אוי אוי, נו נו נו, אם עוד פעם תעשה משהו אז יפתח מחדש....".

עוד קבע בית המשפט בפסק דינו : "הנתבע הרבה להעביר את האחריות לסתירות, אי דיוקים והשמטות בתצהירים שניתנו על ידו לעורכי הדין מטעמו : הן לעורך הדין הקודם שהיה לו והן לעורך דינו הנוכחי".
"הנתבע חזר והשתמש בזכרה של בתו באופן לא ראוי ולא מכבד".
"הנתבע התעלם שוב ושוב משאלות שנשאל והשיב כרצונו, בעניינים אחרים, למרות הערות חוזרות ונשנות, ורק בסופו של דבר התרצה והשיב לשאלות. לפחות בחלק מהמקרים התרשמתי, שהנתבע עשה כן על מנת שיהיה בידו די זמן כדי לחשוב על תשובה מתאימה לשאלה שלא היתה נוחה לו".
"הנתבע, שכבר הוזהר בעבר על ידי בימ"ש כי עליו להתנסח באופן נאות, לא שעה לדברים אלה, והמשיך להתבטא במסגרת הבאת הראיות באופן בוטה ומבזה כלפי התובעים, התחמק באופן שיטתי מלענות לשאלות שהופנו אליו, וגרם לכך שחקירתו התארכה שלא לצורך..."

"בעוד שהתובעים והעדים מטעמם נהגו במסגרת ההליכים ובעדויותיהם כבוד כלפי זכרה של בתו של הנתבע, דבר שיש בו כדי לתמוך, ולו במידה מסויימת, בגירסתם לפיה נהגו כבוד בזכרה גם במגעים שהיו להם עם הנתבע ואשתו, הרי הנתבע התייחס בצורה בוטה כלפי התובעים גם

בהיותו על דוכן העדים. יש להניח, שאם הנתבע לא שלט ברוחו ובלשונו כלפי התובעים על דוכן העדים, הרי שעשה כן באופן חמור יותר, ולעתים קרובות יותר, מחוץ לכותלי ביהמ"ש. במובן זה התנהגותו של הנתבע והתבטאויותיו בעדותו פגעו בגרסתו".

"גם בעת מתן העדות, כאשר הנתבע רק נשאל ביחס למחלוקות נשוא התובענה, הוא מגדיל ומוסיף, כי התובעים גרועים מנאצים. התנהגות זו משמיטה את היסוד לטענתו, כי מדובר בהתפרצות חד פעמית....".

על משפחת התובעים כתב הנתבע בתצהירו : "משפחת התובעים העוסקים רק בפשעים.... משפחת הפשע וחבורת הזבל", וכאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית אמר : "מה הבעיה עם מה שאמרתי ? כל מילה אמת".

בית משפט השלום תח ביקורת קשה על הנתבע, ופסק, כי ישלם פיצוי לרחל ויורם, בסך של כ- 150,000 ₪.

 

 

עורכי   הדין   ורד   כהן   ורענן   בר-און,  ממשרד  בר-און,  כהן,  עורכי – דין,  
www.Bar-OnCohen.co.il

 
 
שאלה לראש העיר
 
אינדקס חוצות לעסקים
חפש    פרסם