”המסע שלנו לגרמניה האחרת” - חילופי תלמידים 2009-2010
חוויותיהם של 23 בני נוער, בגילאי י"ב, ממכבים רעות, שיצאו במסגרת משלחת חילופי נוער, עם בני נוער גרמני. נכתב ע"י לייה רודריגז-אלונים ושרון ארזי
" ביום שישי ה-4 לספטמבר, טסנו לעשרה ימים לגרמניה מבלי לדעת שאנחנו הולכים לעבור את אחת החוויות המשמעותיות בחיים שלנו. הרעיון המרכזי של המשלחת היה חיבור בין נוער גרמני לנוער ישראלי, על הרקע ההיסטורי המשותף וכחלק משיקום היחסים בין שני העמים.
במרכז המשלחת עמד פרויקט שהוכן על ידינו - התלמידים הישראליים והתלמידים הגרמניים, לאחר שלבים שעברנו, בהם היינו צריכים לספר על הרקע המשפחתי והאישי שלנו. לאחר שיחות ודיונים ארוכים, שהיו מאד עןצמתיים וקשים לנו ולאחר צפייה משותפת בסרט תיעודי על הדור השני והשלישי משני העמים, התבקשנו לחשוב ביחד על רעיון להציג את התחושות שלנו במיצג אמנותי.
ביום חמישי, לאחר שלושה ימי עבודה של מחשבה ועבודה, הצגנו תערוכה מדהימה בפני הורי המשלחת, נכבדי ביה"ס בו התארחנו, עיתונות מקומית ואורחת הכבוד אנה דיפריס, ניצולת שואה מאושוויץ שהשתתפה בסרט בו צפינו.
רוב המייצגים הציגו את הרצון ללכת לעתיד משותף מבלי לשכוח את העבר. התערוכה הסתיימה בשתילת עץ משותף ע"י הישראלים והגרמנים יחד, שכוונתו לסמל את הרצון שלנו לצמוח כשותפים, כחברים וכמאוחדים לכל דבר.
חווינו כל כך הרבה בעשרה ימים - בילינו ביחד, בכינו ביחד, היינו במקומות היסטוריים חשובים מאד ותחושת הצמרמורת הייתה כל הזמן בתוכנו, למרות מזג האוויר הנפלא שזכינו לו. בשלושת הימים האחרונים היינו בברלין, שם ביקרנו בוילה ואנזה ולאחר מכן ערכנו טקס ברציף 17, תחנת הרכבת שממנה היו שילוחים להמון מחנות השמדה וכיום היא נמצאת שם כאנדרטת זיכרון.
הטקס היה כל כך מרגש. רגש שאי אפשר להעביר בכתב ולא בעל-פה. זו הייתה לדעת כולם הנקודה הכי חזקה במסע. כולנו נשברנו ובכינו - ביחד.
מלבד המקומות ההיסטורים בהם ביקרנו, בילינו המון ביחד (ואפילו עם המורים), ראינו את גרמניה וטיילנו בה. עברנו חוויה שפשוט קשה לתאר.
חזרנו ביום ראשון ה-13 לספטמבר, לאחר 10 ימים עמוסים, מרגשים, כיפיים, מטורפים - חווינו הכול מהכול וזה היה הדבר הכי מדהים בעולם.
עכשיו אנחנו רק סופרים את הימים עד לפברואר, שהגרמנים יגיעו לארץ ונוכל להמשיך את מה שהתחלנו שם."
עע.jpg)
