הכיתה שלנו // רואה מסך
שורה תחתונה: הצגה מרתקת וחשובה המעוררת שאלות רבות בנוגע לעבר, להווה ולעתיד. חשוב לצפות
שיתוף הפעולה בין תיאטרון הבימה לקמארי יוצר מחזה נפלא בשם ״הכיתה שלנו״. הדרמה מאת טדיאוש סלובודז׳אנק עוסקת ביחסים המשתנים בין היהודים לפולנים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
במהלך ההצגה הקהל עד להתרחשויות המסעירות בחייהם של תלמידים פולנים ויהודים שלמדו יחד בכיתה,עוד מלפני פרוץ המלחמה ועד לשנים שלאחריה. ניתן להרגיש בפערים הנוצרים בין גיבורי ההצגה עקב מוצאם השונה.
ההצגה ממחישה לקהל את אופי החיים הקשים כיהודים בפולין בתקופת המלחצה ומנגד, מוצגים חייו הכביכול נורמטיביים של הפולני.
המחזה מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בפולין בשנת 1941. הסיפור הוא על שכנים פולנים הפורצים לתוך בתיהם של היהודים שגדלו איתם מהילדות, סוחבים אותם לאסם תבואה ומעלים אותם באש.
המשחק המעולה של עשרת השחקנים משאיר את הקהל בפה פעור. הימצאותם על הבמה לכל אורך ההצגה עוררה בקהל תחושת הערכה.
למרות ריבוי השחקנים, יש חשיבות רבה לכל דמות במחזה. השחקנים (יבגניה דודינה, נטע גרטי, מיקי פלג, דן שפירא, אלון דהן, ערן מור, אלכס קרול, רוי מילר, דיויד בלינקהורותם קינן) עשו עבודת אנסמבל מצוינת.
לכל אחד היה תפקיד משמעותי ועיצוב הדמויות נעשה בקפידה. המשחק,השירה,הריקוד,הנגינה והציור, תרמו לקצב הבלתי פוסק של ההצגה.
שילוב של אמצעים אמנותיים נוספים פרט למשחק הייתה בחירה שונה ומרגשת של הבמאי חנן שניר והצפייה במחזה הייתה מרתקת. העבודה הנהדרת של שניר עם השחקנים הביאה את הקהל לרגעי שיא של מתח,פחד ורגש.
התפאורה המינימליסטית, שכללה אך ורק את הכיסאות והשולחנות של בית הספר, הייתה מרכיב בולט בהצגה. הסיטואציות שהוצגו על הבמה היו אך ורק בעזרת תפאורה זו ולמרות זאת הצליח הקהל לדמיין ולהתרגש מהמראות הקשים כביכול.
הודות לעבודה הנפלאה של שניר, השחקנים סוחפים את הקהל לעולמות חדשים. השילוב של הרגעים הקשים, עם מעט ההומור בהצגה- יוצר סצנות מרתקות.
המסר החזק שעובר לקהל מתייחס לעצם העובדה שכל אדם הוא בן אנוש, ללא קשר למוצאו או לדעותיו.
מסר זה יכול להיות רלוונטי לכל אחד בימינו, מבני הנוער הבשלים להיחשף לתכנים בנושא השואה ועד לגמלאים. בנוסף הוא בהחלט מתאים גם לצופים שאינם יהודים או פולנים, כיוון שזהו מסר אוניברסלי.
לפי דעתי, הצפיה בהצגה חשובה מאוד, בעיקר לנוכח המאורעות האחרונים בעולם ובארץ. בנוסף, ההצגה נגעה לי מאוד כיוון שחזרתי לפני כשבועיים מהמסע המשמעותי לפולין וההצגה אימתה אף יותר את הרגשותי בנושא. לא רק שפולנים וגרמנים רצחו יהודים, אלא חברים לכיתה רצחו את ״חבריהם״ היהודים. מזעזע, אך צריך לצפות בהצגה כדי להיודע לעובדות הקשות.
שורה תחתונה: הצגה מרתקת וחשובה המעוררת שאלות רבות בנוגע לעבר, להווה ולעתיד. חשוב לצפות.
עע.jpg)
