כרטיס (לא) חכם
שנתיים של פרויקט, הכניסו את "הכרטיס החכם" והחכ"ל, למנהרה עמוסת תגובות מגומגמות שהמוצא היחיד ממנה זה להודות בכישלון, או לצאת עם כרטיס כל כך חכם, שאנחנו הטיפשים אולי לא נוכל לראות החוכמה שבו
סיפור כרטיס הפלא מתחיל לפני יותר מ- 4 שנים, עדיין בעידן משה שכטר, ואולם נסתפק בנקודת הזינוק לפני כשנתיים עת החליטה מועצת העיר ליפות את כוחה של החברה הכלכלית, להנפיק כרטיס חכם לתושבי העיר. את הייעוץ והליווי להפקה נטל על עצמו יוזם הרעיון ירון גונדה, איש מחשבים, והוחלט כי תמורת הלווי יקבל גונדה כ 90.000 שקל כשכר ייעוץ. ומה יהיה אם הכרטיס לא יצא לפועל? אין בעיה, גם לכך מצאו פתרון: גונדה ישיב את מלוא הסכום לקופת החכ"ל. מתי? ככל שזכור לי דובר על שנה כתאריך היעד.
מאז, כשנה אחרי ועד השבוע, קיבלנו מהעירייה כמה תגובות:
תגובה א': "פרויקט הכרטיס החכם אושר במועצת העיר ואין צורך לאשרו שנית. התקציב לפרויקט פועל כמשק סגור, שכל הכנסותיו מוקדשות להוצאות עליו, והוא משולב עם כל השותפים בפרויקט, כולל לאומי קארד, קונקס וחברות נוספות".
תגובה ב': אחרי מס' חודשים: "הכרטיס יוטען בעמדות הטענה בבתי עסק מורשים ובאוטובוסים. הייחוד שלו יהיה בשילוב בין כרטיס רב קו ארצי לכרטיס תושב עירוני. טכנית ניתן יהיה לבצע טלפונית תשלומים למוסדות השונים בעיר כולל לרכבת. לכרטיס יש עלות לרוכש אך הסכום טרם נקבע".
זאת ועוד: "ההוצאות כפי שאושרו ע"י מועצת עיריית מודיעין להכנות לפרויקט והן משוקללות בתוכנית העסקית. כאשר נתניע את הפרויקט הן יכנסו לדוחות המאזנים. מתכונתו הנוכחית של הכרטיס הנה כלי טוב". ברור שהטענת הכרטיס החכם תהיה בסכום מסוים. האם זה מעשי שאני אממן מראש במזומן רכישות עתידיות? תשובה: "אין שום חובה להטעין מראש כסף. הבחירה נעשית אל מול ההצעות האטרקטיביות בהנחות שיציע הכרטיס".
התחושה הייתה שהתשובות עמוסות חורים שחורים וחללים לא פתורים. שוב הרצנו לעירייה סידרת שאלות הבהרה, ואז למישהו נשבר שם: "מנכ"ל החכ"ל ישב איתך, וישיב לך אחת לאחת". אחלה! ישבתי עם מנכ"ל החברה דב שאולסקי, שנייה לפני שיצא לחו"ל.
דב רק כ-6 חודשים על כסא המנכ"ל, "ירש" את הפרוייקט כעובדה מוגמרת, והרושם היה שבחפץ לב היה שמח לו כל העניין היה מורד מעל כתפיו. אבל זהו רק רושם כמובן...
שאלה: "נו... רואים את הסוף?" תשובה: "התקדמנו הרבה אבל נשארו דברים לסגור. ממתינים לחתום על הסכם עקרונות. זה הסכם מסגרת שצריך למלא בתוכן. בסוף אפריל, או מאי או יתכן ויתאחר עוד, אז נזמן את העיתונאים ונסביר את עניין הכרטיס".
ש.:לאן הולך הכסף? ת.: "הכסף הולך למסלקה של היזם, לאומי כארד. החברה העובדת על הפקת ה"רב קו" היא "אודליה" והיא תהיה המסלקה".
ש.: וכמה העמלה של לאומי כארד תהיה? ת.: "1-2% זה בתוך המיזם. מי שיממן את העלות זה בעל העסק.
ש.: ומדוע שבעל העסק ייתן הנחה כפולה, גם לקונה וגם למימון המיזם? ת.:"יהיה כדאי לו"
ש.:למה כדאי לו. הוא הרי משלם עבור הפרסום, נותן את ההנחה ויספוג גם את העמלה"? לדב אין תשובה. ש.: היכן יטעינו את הכרטיס? אמרו לי שאפשר באוטובוסים. ת.:: "לא. נהג יכול להטעין רק רב קו. אצלנו רק בתחנות הטענה".
ש.:אז מה הלינקג' של הכרטיס ל"רב קו" של קונקס? ת.: "אין שום לינקג'. מדובר בסך הכול בניצול הצד השני של ה"רב קו" להפקת הכרטיס. אין הטענה משותפת ואין שימוש משותף".
ש.:ואם אין לי כרטיס אשראי. מה יהיה? דוב מתקשה להשיב ומתייעץ טלפונית עם מר אטיאס מחב' "דיטיאס", זו האחראית לחלק הטכנולוגי. ותשובה: "אפשר בצ'ק, הוראת קבע ובמזומן".
ש.: איך בצ'ק ובמזומן. היכן ישלמו? ת.: "בנקודות שיקבעו כולל נקודות ההטענה. יהיו 5-6 מקומות הטענה. מקומות הטעינה יהיו בחנויות צילום, תחנת דלק סונול למשל, היכל התרבות. ישפרו, עיריה".
ש.: 5-6 נקודות ל 60.000 תושבים? לדוב אין מענה.
ש.: איך זה יעבוד בדיוק. בוא ניקח חנות צילום במודיעין סנטר למשל? ת.: "יהיה עובד של החברה ליד כל מכשיר הטענה למי שירצה כרטיס חדש. הוא יבדוק ת.ז. והוא יוציא כרטיס".
ש.: נשמע סבבה, אבל גם קצת צפוף, בלאגני ולא ישים... ת.: "נמצא פתרון". ש.: זה ההורים. ומה עם הילדים? לא יצטרכו? ת.: הכרטיסים יינתנו מגיל 14-15. יתכן וגם כרטיס לנוער. עדיין לא תפור. כן, כל בני המשפחה צריכים כרטיס".
ש.: ניתן להטעינו בטלפון? ת.: "לא חושב שניתן".
ש.: ומה עם אינרנט? ת.: "למי שאין כרטיס אשראי לא יוכל לעשות בטלפון או באינטרנט".
ש.: אז איפה כן? ת.: "יתכן שבקשר עם קונקס ע"י מכונות של משרד התחבורה".
ש.: ארנונה אפשר יהיה לשלם עם הכרטיס? ת.: : "אי אפשר".
אז מה היה לנו שם..... אז הבנו שאין בעיה עם כסף לשם הנפקת הכרטיס, כי מדובר במשק כספי סגור, אבל סגור סגור, אבל מהיכן הכסף יבוא והיכן הרווחיות... אין תשובה.
עוד הבנו שבסיפור יש את חב' לאומי קארד. פניתי טלפונית לחברה וביקשתי לדעת מה אופיו של הכרטיס. בחברה העבירו אותי מאחד לשני, איש לא הבין מה רצוני, הממונה העונה לשם תומר (לא נתן שם משפחה) מסר לי באחריות כי אינו יודע על מו"מ כלשהוא, ואם היה כזה היה בוודאי יודע, ובכלל הבנתי שאם יש מו"מ בין החכ"ל ללאומי כארד הרי שהוא נערך כנראה עם דרגים יותר חשובים.
ולגופו של כרטיס: 5-6 נקודות כדברי המנכ"ל, ברחבי העיר. אלפי תושבים צובאים על בעל דוכן מסכן בתוך חנות צילום קטנה מבקשים להנפיק כרטיס עם תמונה ות.ז. המסכן אמור לגבות מזומן, צ'ק או להחתים על הוראות קבע.... כן, כרטיס לכל אחד במשפחה. בתחילה מתעקשים שהטעינה תהיה אצל הנהגים, בסוף דב מעדכן, לא ממש, וליתר דיוק ממש לא. זה דווקא מתאים למה שבקונקס מסרו לי.
ושוב שבנו לנקודות ההטענה. אין לי כרטיס אשראי, הלך עלי. הרבה דברים כבר לא נותרו לי לעשות עם הכרטיס. באינטרנט אי אפשר, בטלפון לא, אבל לעומת זאת אני מעביר כסף לחברת סליקה שעושה קופה לא קטנה מהריבית.
הכוונות טובות אבל.... מנכ"ל החכ"ל גם לא הצליח להסביר לי למה שבעל עסק לא ייתן לי הנחה בלי להציג את הכרטיס. הרי כך הוא יחסוך את העמלה לחב' הסליקה. יותר הגיוני שהוא יבקש מבעל הכרטיס להשאיר את הכרטיס בארנק. קרי כל שימוש בכרטיס הוא לרעת בית העסק.
ומכיוון שמתברר שלא חייבים להטעין את הכרטיס. אז למה בכלל צריך אותו? הרי אי אפשר לשלם איתו ארנונה למשל. בפועל ללא כרטיס אשראי הכרטיס החכם עקר לחלוטין. ואם יש לי כרטיס אשראי אז למה לי הכרטיס החכם?!
שנתיים חלפו, והמנכ"ל דב שאולסקי אופטימי: "לקראת מאי או מאוחר יותר, נסביר לעיתונאים... נו, והנה הגענו ל- 2009. מתברר שעלויות ההפקה הן ענקיות, אז מי ישלם? הסוחר? הצחקתם אותו. אני? השתגעתם? ובכל זאת, מר ירון גונדא מביא מתנה לחכ"ל פרוייקט שאמור להיות רווחי, ומכל מה שעולה כאן, מתברר שעד שיגיעו לרווח יקח זמן רב, מישהו בינתיים צריך לממן את עלויות הענק.
לסיכום: השתלשלות סידרת השאלות מול החכ"ל, ארוכה ומייגעת, אך חשיבות הבאתה על הכתב הינה להראות איך התגובות השתנו מעת לעת, לעיתים סותרות, לעיתים מתקדמות צעד ולעיתים שבות שניים, ובעצם פותחות באר של שאלות ותמיהות על ערכו של הכרטיס בכלל.
האם אומנם מדובר בכרטיס מת? האם יתכן שמישהו טיפס על עץ גבוה ולא יודע איך יורדים? האם אולי בסופו של דבר, יצאו, עם כרטיס כזה או אחר ובלבד שהחכ"ל לא תצטרך לפנות למר גונדא שישיב את הכסף שקיבל?
עו"ד סיגלית הנדשר פרקש: לכרטיס יש חזון.
לצד כל הביקורת כולל זו של חברי מועצה שקטלו את הכרטיס, יש אוהדת אחת לפחות: עו"ד סיגלית הנדשר פרקש. לדעתה, "לכרטיס יש פוטנציאל וחזון". אבל על קונקס גם היא מופתעת: "אני מופתעת. אני יודעת שבשלב ראשון ב- 3 חודשים הראשונים, קונקס תסייע לשווק את הכרטיס בנקודות המכירה. חוץ מזה לא כולם חייבים לרכוש את הכרטיס, די בשני כרטיסים במשפחה. זהו פרוייקט עסקי וצריך בטווח הארוך להניב רווחים. נכון זה קשה ומורכב אבל בסוף הדרך זה יניב". ועוד נקודה שהאירה חברת המועצה: מתברר שלא הכל בדירקטוריון סברו שהפרוייקט כדאי, "מי שדחף אותו זה המלווה והיזם ירון גונדא. גם ספקטור התנגד לו אבל אולי מסיבות אחרות".
עע.jpg)
