כדורסל. לאן נושבת הרוח ב -2009?
עונת הכדורסל 2008-09 עומדת לצאת לדרך עם המנהל המקצועי החדש של אגודות מכבי מכבים-רעות ועוצמה מודיעין, משה מילגרם. ראיון פתיחה
המנהל המקצועי החדש של אגודות מכבי מכבים רעות ועוצמה מודיעין, משה מילגרם, מציג את החזון, היעדים והרקורד המקצועי בשיחה רגע לפני משחק האימון של קבוצת הנערים אותה הוא מאמן, עוצמה מודיעין, נגד מכבי ראשון לציון.
לטובת הדור "שלא ידע את משה", ספר לנו קצת על עצמך ועל הרקע שלך בכדורסל בפרט: "אני פתח-תקואי מלידה ועד היום. גדלתי באגודת מכבי פתח תקווה מגיל צעיר ולאחר שרותי הצבאי, אימנתי בפתח תקווה במשך 10 שנים. בהכשרתי המקצועית אני מאמן כדורסל ומאמן כושר גופני. ניסיוני המקצועי החל באימון בית ספר לכדורסל, המשיך באימון קבוצות קט סל, ילדים, נערים ונוער."
"במקביל תפקדתי כסקאוט (ריגול אחר קבוצות יריבות) עבור קבוצת הבוגרים של מכבי פתח תקווה. לאחר מכן התמניתי לעוזר מאמן ומאמן הכושר של הקבוצה הבוגרת בליגה לאומית. לאחר עליה לליגת העל, המשכתי כעוזר מאמן בליגת העל, לאחר מכן שוב בליגה הלאומית ולבסוף מאמן ראשי בליגה ארצית. במקביל הייתי אחראי במכבי פ"ת גם על התכנית המקצועית של מחלקת הנוער".
מה הגדרת התפקיד שלך בתור מנהל מקצועי?
"בתפקידי כאחראי מקצועית על קבוצות מחלקת הנוער במודיעין מכבים רעות. אני מתווה את דרכי העבודה, הנושאים הנלמדים באימונים, שיטות הלימוד, תפקוד המאמנים ועוקב באופן אישי אחרי התקדמות השחקנים. כמו כן, תפקידי לוודא שתכנית העבודה אכן מיושמת במגרש. שחקנים מסוימים אף יקבלו ממני הדרכה אישית. השגת המטרות דורשת תהליך ארוך טווח. לא נראה את כל התוצאות בשנה אחת".
כמה קבוצות אתה מנהל?
"אז ככה - שבע קבוצות קט סל (א’ ו- ב’), חמש קבוצות ילדים (א’ ו- ב’), ארבע קבוצות נערים (אחת מהן בארצית), קבוצת ילדות, שתי קבוצות נערות (לא טעיתם - א’ ו- ב’) ושתי קבוצות נוער (אחת בארצית). סך הכל, 21 קבוצות".
איך אתה מספיק לעקוב אחרי מה שקורה בכל כך הרבה קבוצות?
"קודם כל, התחלתי בקבוצות הקט סל ומשם לילדים. יש פחות דגש על נערים, נערות ונוער. אני מאמן קבוצת נערים וקבוצת נוער וכך אני מגיע גם אליהם".
בנוסף לניהול מקצועי, אלו קבוצות אתה תאמן השנה?
"בעונה זו אאמן שתי קבוצות: קבוצת הנוער בליגה ארצית אותה אני מאמן במטרה ליצור המשכיות עם השחקנים אותם אימנתי בעונה שעברה. הקבוצה מורכבת משחקנים בכיתה י"ב שלהם זו שנה שנייה בנוער ושחקנים בכיתה י"א אותם אימנתי בעונה שעברה. בנוסף חזרו לקבוצה שלושה שחקנים שלא שיחקו באגודה בשנים האחרונות. קבוצת הנערים בליגה מחוזית מורכבת ברובה משחקנים מכיתה י’, אותם בחרתי לקדם באופן אישי".
מה "האני מאמין" שלך בתור מנהל מקצועי וכיצד הוא יבוא לידי ביטוי בחיי היומיום של הקבוצות השונות?
"מודיעין מכבים רעות היא עיר גדולה שעדיין גדלה ומתפתחת ויש בה פוטנציאל טוב ליצירת מחלקת נוער בכדורסל שמקדמת שחקנים צעירים על מנת להביא אותם לרמות הגבוהות ביותר. בעבודה נכונה של הטמעת יסודות המשחק והרגלי אימון ומשמעת ניתן לגדל שחקני כדורסל."
"השגת מטרה זו, מתחילה קודם כל בהקניית ערכי חינוך ומצוינות תוך כדי למידה מתמדת של יסודות המשחק ושיפור היכולת הגופנית והמנטאלית של השחקן הצעיר. לשחק כדורסל זו הנאה גדולה ולהגיע להישגים לאחר לימוד מתמשך ושמירה על מסגרת המשמעת האישית והקבוצתית זו הנאה כפולה".
האם יש תפיסה אחידה לגבי הקבוצות בגילאים השונים, או שכל גיל והצרכים שלו? האם עובדים לפי אותם עקרונות, אבל ברמת ביצוע שונה, או שלשחקני קט סל ושחקני נוער יש עקרונות שונים לחלוטין?
"כמו ברב התחומים בחיים, גם בכדורסל קיימים יסודות בסיסיים הנרכשים בגיל הצעיר וממשיכים ללוות את השחקן לאורך כל הדרך, כאשר רמת הביצוע עולה עם התקדמות השחקן. הבסיס נשאר זהה, אך שיטת העבודה שונה. כמובן שבכל גיל יש את הנושאים הרלוונטיים. כמו שתלמיד בשיעור מתמטיקה ילמד פונקציות בתיכון ולא ביסודי, אך יתבסס על לוח הכפל אותו למד ביסודי, כך קיימים גם בכדורסל ובכושר גופני אלמנטים אישיים וקבוצתיים עליהם עובדים בגיל המתאים".
מה הציפיות שלך מהקבוצות השונות - כיצד משלבים בין הרצון לפתח את השחקנים ובין המחויבות למשחקי הליגה? מה עדיף: יותר ניצחונות, או יותר שיתוף פעולה והנאה מכדורסל?
"המטרות העיקריות באימון צעירים הן הנאה, חינוך ומשמעת והקניית יסודות כדורסל בשילוב יכולות גופניות. הנאה מושגת תוך כדי אימון ומשחק וגם מההצלחה האישית והקבוצתית. לכן הנאה היא חלק מהדרך בהתפתחות השחקן.
"כדורסל הוא ספורט תחרותי, לכן השאיפה לנצח בכל תחרות באימון או במשחק רשמי היא חלק בלתי נפרד מהחינוך לספורט. בגיל הצעיר המטרה היא לתת דגש להישגים האישיים של השחקן בלימוד יסודות הבסיס גם על חשבון הישגים קבוצתיים. לכן החשיבות לגבי ניצחון או הפסד ומיקום הקבוצה בליגה פחות רלוונטי עבור מטרות אלו, אך עדיין חייב כל שחקן לעלות לכל תחרות על מנת לנצח."
"מבחינתי קבוצה מנצחת היא קבוצה שמבצעת נכון את האלמנטים הנלמדים תוך כדי משחק ופחות חשובה לי תוצאת המשחק. יש להביא כל שחקן לרמות הגבוהות ביותר האפשריות עבורו".
כיצד מתמודדים עם חוסר הקהל במשחקים?
"קהל רוצה הזדהות עם הצלחות ולא עם כישלונות ובינוניות. לכן על מנת שיבוא קהל צריך קבוצה מנצחת. כשאימנתי בפ"ת בליגה לאומית, הגיעו 1000 צופים למשחק בעונה בה עלינו לליגת העל. בליגת העל היינו קבוצת תחתית שירדה ליגה ולא הגיעו יותר מ- 50 צופים למשחק".
ברשותך בוא נעבור על קבוצות הגילאים השונות ונתחיל בקט סל. מה דעתך על כך שהמשחקים הם 4 על 4 ולא חמש על חמש? בכלל - רק בארבע שנים האחרונות, זה היה ארבעה רבעים של שבע או שמונה דקות, אחרי זה זה הפך לחמש חמישיות וכעת זה שש שישיות. כל שנה יש שינוי מהותי. כיצד המאמנים מצליחים להתמודד? (היו משחקים שבהם היה צורך לעדכן את השופט כי החוקה השתנתה...)
"אם זה היה תלוי בי הייתי מבטל את ליגת הקט סל. ההתעסקות בטקטיקה קבוצתית, ניצחונות והפסדים, מפריעים לשחקן ולמאמן להתרכז בהקניית הבסיס. בכל זאת אני מתייחס למשחק קט סל בתור אימון בדרגת קושי גבוהה. לכן הייתי קובע אחת לחודש טורניר אזורי.
"לגבי שיטת המשחק בקט סל, הייתי לומד מן הכדורגל בו משחקים 8 על 8 לרוחב המגרש ומפתח בכדורסל שיטת משחקים של 3 על 3 לרוחב. כיום ברוב האולמות קיימים סלים גם לרוחב המגרש ואיפה שאין ניתן להסתפק בסלים ניידים. משחק של 4 על 4 במגרש גדול אינו נותן מענה טוב עבור פיתוח היכולות הרלוונטיות לשחקן בגיל הזה. בנוסף לכך אין צורך לבלבל את כל המערכת בחלוקת דקות המשחק לשישיות. גם בשמירה ממחצית המגרש אני לא דוגל".
כיצד מתמודדים ילדים עם המעבר מסלים נמוכים לסלים גבוהים?
"לא מתמודדים. ההתעסקות בזה מיותרת. כל שחקן יתרגל בקצב שלו ואם צריך להחמיץ כמה זריקות עד אז אין לי בעיה שיחמיץ כל עוד הטכניקה נשמרת".
יש יתרון לילדים הגבוהים יותר במעבר לסלים גבוהים?
"כן, הדרך שלהם לסל, יותר קצרה...".
המשחקים בקבוצות הנערים הרבה יותר פיזיים. כיצד מכינים את השחקנים שלנו, שבחלק מהמקרים, הם פשוט "ילדים טובים מדי"?
"המאמן צריך להעביר את המסר כבר מגיל הקט סל. לא צריך לעצור משחקון באימון על כל עבירה ויש לעודד פיזיות באימון כל עוד זה נעשה בדרך ספורטיבית".
ובנוער - מה מלמדת אותנו חזרתם של שי שפירא ונבות סלבין לקבוצה? אחרי רבע גמר ארצי ב I.S.F., האם יש שאיפה להעלות את קבוצת הנוער לליגה הלאומית?
"לקבוצת הנוער הצטרפו השנה שי שפירא, נבות סלבין ואלון גלעד. שלושה שחקנים להם יש מקום בכל קבוצה בליגה הלאומית. לא הייתי כאן כשהם עזבו, אך שמחתי לקבל אותם לקבוצה ולשלבם עם השחקנים אותם אימנתי כבר בעונה שעברה. אני תמיד משחק בשביל לנצח. מקום שני לא מעניין אותי ולכן אתאכזב אם לא נעלה".
בוגרים עוצמה מודיעין - פעם היה דבר כזה. אני יכול להבין שיקולים כספיים של חסכון, אבל בכל זאת, יש בסיס רחב מאוד מלמטה - הרבה קבוצות בגילאים השונים, אבל בראש הפירמידה, אין כלום. אני כבר לא מדבר על זה שבמקומות אחרים, הבוגרים הם "ספינת הדגל" של האגודה, אבל לפחות "פלטפורמה לצעירים", מקום שיוכלו לשחק בו לאחר הצבא. אז נכון, שי שפירא ונבות סלבין, הם מספיק טובים בכדי למצוא מקום לשחק בו גם מחוץ למודיעין, אבל מה לגבי היתר?
"אני רואה בזה מטרה מקצועית בשלב מאוחר יותר שתהייה פה קבוצה שתתן מענה לבוגרי מחלקת הנוער אשר רוצים להמשיך ולשחק גם אחרי הצבא. שחקנים צריכים לדעת שזה הבית שלהם ולבית חוזרים גם אחרי צבא. מכיוון שאנו נמצאים בתחילתו של תהליך ייקח זמן עד שאעלה את הנושא".
נשים - כיצד מתקדמת התכנית לטווח הארוך? שחקנית עתיד כבר יש לנו - ים גל. רק צריך לדאוג להחזיר אותה הביתה מרמת חן. כשרון כמוה, אין הרבה בארץ. גם בלעדיה, יש נערות, ילדות...
"בנושא הנשים כמו הגברים אני לא מעורב. אני יודע שמאמן את הקבוצה מאמן מצוין ומסור. כאשר המערכת תהייה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר יגיעו אליה שחקנים ושחקניות מחוץ למודיעין ויחזרו אליה שחקנים ושחקניות שעזבו כפי שכבר קורה בקבוצות הנערים והנוער. העבודה עם הילדות והנערות זהה לילדים ולנערים והתוצאות יגיעו בהתאם".
בכל קבוצה, יש בין 20 ל 30 אנשים שיודעים יותר טוב מהמאמן מה צריך לעשות. קוראים להם ההורים של השחקנים. אם תקבל עשרה ש"ח עבור כל שיחה בסגנון "למה הבן שלי לא משחק בכלל/יותר" תוכל לצאת בסוף השנה לפנסיה מוקדמת...
"הורים צריכים לדעת את גבול ההתערבות ואת דרך הפניה למאמן או למנהל. בגישה חיובית הורים יכולים להוות חלק חשוב בהתפתחות השחקן. גם כאשר הורה לא מסכים עם המאמן אפשר לדון על זה בחיוך ולחיצת יד והמרוויח הגדול יוצא הילד".
משפט אחרון לסיכום: "בניית מועדון כדורסל מקצועי בדרגה הגבוהה ביותר זהו תהליך הדורש זמן. יש במודיעין מכבים רעות צוות מאמנים טוב, שיכול להצעיד את הכדורסל בעיר בכוון הנכון. ומעל הכול צמד המנהלים טל ושמעון, שנותן את הקרקע הנכונה לבניית התהליך".
עע.jpg)
