מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה
שנה חדשה החלה וכולנו מברכים זה את זה בשפע ברכות לבריאות, שמחה, אהבה, נחת, הצלחה, הגשמה ועוד מיני ברכות אופטימיות ומלאות תקווה. כולנו רוצים שיהיה טוב. אז מה הבעיה? אחת הטעויות הנפוצות היא לשים את האחריות להרגשה הטובה של האדם על אדם אחר. להמשך קריאת הכתבה, כנסו...
"אני רוצה שיהיו לי יותר חברים, שאנשים ירצו בחברתי ויזמינו אותי להיות בחברתם ".
"אני רוצה שאשתי תתחשב בי יותר ולא תראה אותי כמובן מאליו".
"אני רוצה שהחבר שלי יראה כמה אני מתאמצת בשבילו ויתחיל להעריך אותי ואת מה שאני עושה בשבילו".
אלה שלש דוגמאות מהקליניקה ששמעתי ממש השבוע.
מי מאיתנו לא היה רוצה את כל אלה? כולנו רוצים להיראות, להיות מובנים, מוקשבים, להרגיש ראויים ושווים. אלה רצונות לגיטימיים וחשובים. אלה צרכים רגשיים בסיסיים שחשוב למצוא את הדרך לתת להם מענה. אנשים שמרגישים בעלי ערך, משמעותיים ושייכים לסביבתם יתפקדו הרבה יותר טוב, יוכלו לתרום ולהיות משמעותיים וכמובן לחוש הנאה וסיפוק בחייהם.
אז מה הבעיה?
אחת הטעויות הנפוצות היא לשים את האחריות להרגשה הטובה של האדם על אדם אחר.
אני רוצה שהוא יראה, שהם יזמינו, שהיא תחשוב, שהוא יעריך... ועוד ועוד בקשות ותקווה שהאחרים ישתנו ואם אפשר שיעשו את זה מהר... נדמה שאילו השינויים האלה היו כבר קורים, אילו האחרים היו סופסוף משנים משהו אצלם ומתחילים להתנהג אחרת, הבעיות שלנו היו נפתרות, מצבנו היה משתפר ואנחנו היינו מרגישים הרבה יותר טוב.
כאן מגיעות החדשות הטובות והחדשות ה"רעות".
החדשות ה"רעות"
אנחנו לא יכולים לשנות אף אדם אחר! אנחנו יכולים לרצות שיתנהג אחרת, אפשר לבקש, אפשר לכעוס, אפשר ואפשר... אבל לעשות את השינוי עצמו – רק האדם עצמו יכול לעשות שינוי. רק האדם עצמו יחליט מתי, איך ואיזה שינוי הוא מעונין לעשות.
אם כך, איך יקרה השינוי המיוחל?
כאן מגיעה תורן של "החדשות הטובות".
החדשות הטובות
אנחנו אמנם לא יכולים לשנות אף אחד אחר אבל אנחנו כן יכולים ליצור את השינוי אצלנו.
לפעמים יתחיל השינוי בהיבט ההתנהגותי, לפעמים השינוי יתחיל דוקא מחשיבה שונה על הסיטואציה, לפעמים השינוי יגיע דוקא מחיפוש וזיהוי רגשות נוספים שעולים מול המצב.
כך או אחרת, השינוי המיוחל יתחיל אצלנו.
השינוי מתחיל אצלך
כשמישהו אומר "השינוי מתחיל אצלך" או "זה תלוי בך" אלה משפטים שיכולים להשמע כמו קלישאה מעצבנת. נכון? כשמישהו אחר לא מתחשב או לא רואה אותך או לא מעריך אותך, נשמע לא הגיוני לומר שזה תלוי בך. ובכל-זאת, האחריות על השינוי היא לא על האחר.
"אבל הוא זה שלא רואה אותי, שחושב שאני שקופה", "היא זו שלא מבינה אותי". הצעד הראשון יהיה להפסיק להעביר את האחריות לאחר. יתכן שהוא או היא באמת לא רואים, לא שמים לב ולא מעריכים. עדין, הציפיה המתמדת שהוא או היא יעשו שינוי מביאה רק תסכול, כעסים וכאב לב. הצעד הבא הוא לקיחת אחריות אישית. זהו צעד משמעותי בדרך לשינוי בהרגשה, בתפקוד או ביחסים.
של מי האחריות פה?
אם ניקח בחשבון שכל אחד מאיתנו הוא חלק ממערכת יותר גדולה ואפילו הרבה יותר גדולה, הרי שיש לנו השפעה כלשהי על המערכת.
אם אנחנו חלק מזוג, חלק ממשפחה, חלק מהקהילה החברתית, חלק מקבוצת עובדים במפעל, חלק מהיחידה בצבא, חלק מקבוצת חברים ועוד... אנחנו חלק! לא חשוב אם חלקנו קטן או גדול יותר. אנחנו, כל אחד מאיתנו חלק. כל החלקים משפיעים ומושפעים האחד מהשני וזה על זה ולנו יש אחריות על החלק שלנו. האחריות על החלק שלנו היא רק שלנו!
אם חלק אחד, אפילו קטן, זז קצת, עושה תנועה, עושה שינוי ואפילו קטן, כל המערכת תנוע קצת אחרת. כך יוצא שאם אנחנו, כחלק ממשהו גדול יותר, למשל- חלק מזוג או חלק ממשפחה רוצים מאד להרגיש אחרת, להרגיש יותר טוב, להרגיש משמעותיים ושייכים, תמיד ישנו ה"משהו" הזה שאנחנו יכולים להתחיל לשנות בעצמנו, בהתנהלות שלנו.
זוהי לקיחת אחריות על עצמנו ועל איך אנחנו מרגישים. זוהי תחילתה של דרך וזהו הצעד הראשון המשמעותי ביותר בדרך לשיפור איכות החיים ולשיפור הרגשת השייכות, הרגשת המשמעות והערך שלנו בעיני עצמנו.
לשנה הזו אני מאחלת לכולכם שנה של זיהוי ההזדמנויות לשינוי, לקיחת אחריות אמיצה וצעדים חדשים שיקרבו אתכם למחוז חפצכם.
שנה ברוכת טוב!
שירה רות הרפז
פסיכותרפיסטית אדלריאנית ומנחת קבוצות וסדנאות
יש לכם עוד שאלות לשירה רות הרפז פסיכותרפיה? כנסו!
052-2784639
(*התמונה הראשית באדיבות האתר- FREEPIK)
עע.jpg)
