אין הורה בשלט רחוק / חוה גל
”האם אנחנו כהורים לוקחים אחריות אישית להשלכות ההורות שלנו, לא במיוחד. הורים רבים אינם יודעים להתמודד כראוי מול אתגריי ההורות ומטילים על הילד ועל הקידמה את האשמה. ומה חלקנו בתהליך...”- לקריאת המשך המאמר של חוה גל- מומחית בהדרכת משפחות והורים- כנסו...
למה אתה מרביץ?
למה אתה עצלן?
למה אתה לא לומד?
מה יהיה איתך?
למה ולמה ולמה.
הורים יקרים,אתם באמת מצפים לתשובה?
תשובה מושכלת, מנומקת מהילדים?
או לחליפין, אתם פשוט ממלאים צורך פנימי של שליטה ולכאורה פתרון בעיות?
עשינו את "השיחה", היינו קשוחים, הבענו עמדה חזקה ונחרצת. עוד V.
אני עדה עכשיו לשיחת מוטיבציה שהורים עושים לילד בן 10 בערך. מתקיפים אותו למה הם מצפים ממנו וכמה הוא מאכזב. כמה קשה להם להתמודד עם בי"ס. כמה הוא לא עומד בסטנדרטים שלהם.
מישהו מקשיב כמה קשה לו? עם מה הוא מתמודד?
זוג הורים (ולא היחידים) שלא לוקחים רבע אחריות על עצמם ועל תרומתם למצב הנוכחי. לא מתקיים שיח מעודד, מפתח תקווה עבור הילד, לגביי יכולותיו, המאמצים שלו, כיצד ניתן לעזור לו.
נאום, המשרת אך ורק את ההורים.
"אתה ואתה ואתה."
הורים מטיחים בילדים שאלות שמשקפות מציאות והצפת התיסכולים והאכזבות האישיות שלהם.
ואני מעיזה ושואלת אתכם, ומה אתכם?
סליחה על הישירות, אבל מתי בפעם אחרונה שאלתם את עצמכם שאלות המאמתות אתכם עם עצמכם? עם ההשלכות של אופן התנהגותכם?
של המזג? של האינטראקציה עם הילד?
מתי השכלתם לראות שישנם פעמים שהילד פשוט ממלא עבורכם מקום להתפרצות חסרת כל רסן ושליטה עצמית מצדכם?
מתי הייתם מספיק כנים עם עצמכם להבין שאתם זקוקים לעזרה ולהכוונה?
לצערי בהרבה מקרים קיים פער עמוק בין מה שנראה לבין המציאות בשטח.
לא תראו בעמודיי הפייסבוק הורים המשנים צורתם ויוצאים מכליהם.
לא תשמעו את ההשפלות והעלבונות. לא תרגישו את הפחד והבדידות שחווים הילדים.
המראות והתחושות האלה שמורות ליחידיי סגולה בלבד.לילדים.
הורים שולחים לחוגי ספורט ומוסיקה, מספרים את הילד תספורות מדליקות, מציידים בטכנולוגיות הכי חדישות, אבל מה עם המקום הבסיסי והמשמעותי?
להבין את האחריות שלי לחייו של הילד? להיות משמעותי בחייו? לשמוח ולאהוב אותו מעצם היותו? להיות הורה מכיל ומציב גבול?
לדעת לעודד, לפתח, ללמד,ולחוות איתו? לאפשר לו מרחב נשימה? כוח ויכולות התמודדות?
לדרוש מעצמי קודם כל ולהוות דוגמא אישית?
ברגעיי הקושי המתגלעים, הורים רבים פונים לדרך הקלה ביותר. מחפשים גורם אשמה. בד"כ אלה הם המסכים והטכנולוגיה,"המסכים ממכרים והילדים מכורים". משפט מכובס וסלוגן שכיח.
השלב הבא, פונים לגורם הבא ברשימה: הפרעות קשב ובעיות רגשיות. לא יורדים באופן אמיתי לשורש התופעה. לא מטפלים בגורמים הבסיסיים. נוקטים בטיפולים קוסמטיים, שיהיה נוח לסביבה.
לא ברור את מי זה משרת יותר, את ההורה או הילד. אני לא טוענת שלא קיימות הפרעות, אבל לא ייתכן שכל ילד שני הינו בעל לקות כזו או אחרת.
האם אנחנו תחת מגפה? דור בעייתי? מסכים ומחשבים הם לא הבעיה.
הבעיה נעוצה בהורים שלא יודעים כיצד להתמודד מול אתגרים.
מה לעשות, אין הורות בשלט רחוק. צריך להיות נוכח ובעל כלים נכונים
ילדים בוחרים להסתגר ולמרוד כיוון שהם לא מרגישים שיש מולם הורה המספק להם אלטרנטיבה להתנהגות הקיימת. ילד זקוק להורה עם דרך ברורה, עקבית ומכבדת.
ילדים מגיבים באופן הכי טבעי למה שהם חווים.
התוצאה,ריחוק והסתגרות מההורים. בחירת דרך שלא מתגמלת ומקדמת אותם. בד"כ אלה הם ילדים מתוייגים ומטופלים(בעל כורחם).
הרבה מאוד הורים מתעוררים מאוחר מדי, מבינים שכוחנות ושליטה לא עומדים לצידים יותר. מנסים להתחבר לילדים ונותרים עם תחושת פספוס וחוסר גדול.
אין לנו הזכות להרים ידיים ולוותר על הילדים שלנו. זה הכי פשוט.
חשוב וכדאי לקבל הדרכת הורים בגיל צעיר.
תחליטו שאתם הורים שלוקחים את האחריות לידיים, לא מתנערים ומטייחים, תאמינו לי אתם תתמלאו תחושת סיפוק ומשמעותיות. תגלו שאפשר גם אחרת.
שימו לב לסימנים שהילד מסמן לכם. קבלו התנהגות מאתגרת מצידו כסמן אזהרה שמשהו קורה לו. שקשה לו, שהוא מבקש עזרה.
אף פעם לא מאוחר מדי, אבל בהחלט כדאי להתחיל מוקדם.
מזמינה אתכם לסדנת הורים נוספת שנפתחת במודיעין.הכניסו פרטים ואחזור אליכם במהרה:
https://chavagal.ravpage.co.il/parenthood
בונוס בשווי 300 ש"ח לנרשמים עד ה-15.2. אחריות: בשבועיים הראשונים ניתנת האפשרות לקבלת החזר כספי מלא עבור הסדנה.
להתראות,
חוה.
יש לכם עוד שאלות לחוה גל - הדרכת הורים ומשפחה? כנסו!
0522660786
עע.jpg)
