פרשת קדושים תשע”ט
שבת זו שאחרי חג החירות ויום השואה ולפני יום הזיכרון לחללי צהל
שבת זו שאחרי חג החירות ויום השואה ולפני יום הזיכרון לחללי צהל
ולחג העצמאות מבליטה את המתח התמידי ואת תחושת הטלטול בנפש פנימה. מצד אחד,זה עתה שמחנו וטיילנו בפסח (ובמימונה) ומיד אנו שרויים באווירה הקודרת בין זיכרונות השואה האיומה והעצב והיגון הקולקטיבי של זיכרון חללי צ.ה.ל שנפלו במערכות ישראל ונפגעי הטרור ,ומיד לאחר מכן, , אנו נקראים לצאת במחולות לחגיגות העצמאות.
שני ימים העוסקים בקדושים, שנרצחו בשל יהדותם ובקדושים שמסרו נפשם להגנת העם והמולדת
במובנים אלו אנו שונים. גם רשימת המצוות והאיסורים המוזכרים בפרשת השבוע ("קדושים תהיו") מבליטה את הצורך להיות מיוחדים ושונים ,
יש בחגי ישראל ובפילוסופיה היהודית מעין המשכה של העבר הקודר והפסימי אל קשיי ההווה וציפייה אופטימית אל עתיד טוב ואופטימי.
בנוסף לחגים מן התורה, זכינו בעבר הרחוק לעוד שני ימים טובים בעלי אותה אוריינטציה: חג פורים וחנוכה. וממש בימינו, בחדש זה זכינו לשני ימים מיוחדים מאד: יום העצמאות שנחגוג בשבוע הבא ויום ירושלים בכ"ח באייר.( והילדים בטח מתכוננים לל"ג בעומר בי"ח)
בכולם נחשוב על העבר ונפנה לבנו קדימה אל העתיד כמו שאנו שרים בהמנון בו אנו נזכרים בנפש היהודי ההומייה.ופונים בתקווה אל פאתי מזרח קדימה. שבה טמונים לדעתי : זמן העבר (קדום) ואל העתיד (קדימה) תוך מבט ותפילה אל המזרח (קדם) אל ירושלים .
שבת שלום וחדש טוב לכולנו.
חיים דברת.
