מי הרויח ומי הפסיד מהאיחוד?
איחוד הרשויות מודיעין עם מכבים-רעות, מההיבט הכספי בלבד, מצביע באופן ברור למדי שתושבי מכבים-רעות הפסידו בגדול. תושבי מודיעין, בדר"כ הרויחו. לא מאמינים? זה מעצבן מישהו? לכו למספרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותתווכחו איתם
פירסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחס למצבן הכספי של הרשויות המקומיות בארץ לשנת 2004. אמנם אנחנו כבר בסיומה של 2006, אבל מה שמעניין בפרסום החדש הוא הזמן אליו הוא מתייחס. ומדוע? כי במודיעין, שנת 2004 היתה שנת מפנה. בוצע איחוד רשויות ונערכו בחירות בהן נבחרו ראש עיר חדש ומועצה חדשה. מה שנותר, זה לבצע השוואה בין מצבן הכלכלי של שתי הרשויות שחוברו להן יחדיו ולנסות ולהבין האם יש מי שהפסיד, או מישהו אולי הרויח מהאיחוד הזה? ואולי אין מפסידים ואין מרויחים? וכאמור, מדובר פה רק על ההיבט הכספי.
פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פורסם עד כה, בחתך יחידני ולא במספרים סופיים. כלומר, המצב הכלכלי מוצג מנקודת מבטו של האזרח-התושב היחיד. לשם הבהרה נסביר כי התפיסה היא שכל כספי הרשות המקומית שייכים למעשה לאזרחיה ונועדו לרווחתם. כך, אם בקופת הרשות מצטבר כסף מארנונה, למשל, כסף זה משלם שירותים לכל אחד ואחד מאיתנו. אגב, לרשות מקומית אסור שיהיו רווחים בסוף שנת הכספים! קופתה חייבת להיות מאוזנת ומאופסת.
סל ההכנסות
ועכשיו, להשוואה: סך כל ההכנסות של מכבים רעות מארנונה, מיסוי עסקים, ואגרות (תקציב רגיל), הסתכם בשנת 2003 ב-3171 שקלים לנפש. במודיעין עמד סכום זה על 2645 שקלים. מסקנה: רק מארנונה ואגרות, לרשות המקומית מכבים-רעות היה כ-20 אחוזים יותר כסף עבור כל אחד ואחד מתושביה. אם נוסיף לסכום זה את הסיוע הממשלתי הרי שכל תושב במכבים-רעות היה "שווה" 5607 שקלים, בעוד שתושב מודיעין קיבל שירות של 3908 שקלים. כלומר, אחרי ויחד עם הסיוע הממשלתי, קיבל כל תושב ממכבים-רעות כ-30 אחוזים יותר שווה ערך כסף מתושב מודיעין.
ומה קרה אחרי האיחוד? סך ההכנסות בחישוב לתושב, עמד בסוף 2004 על 2736 שקלים. מסקנה: תושב מודיעין מקבל אחרי האיחוד כ-3 אחוזים יותר כסף באמצעות שירותי הרשות המקומית המאוחדת. לעומת זאת, תושב מכבים-רעות מקבל כ-14 אחוזים פחות(!) ממה שקיבל בהיותו ברשות המקומית הנפרדת. כאשר מוסיפים לסכום זה גם את הסיוע הממשלתי התוצאות מעניינות יותר: בשנת 2004 סך כל ההכנסות לנפש במודיעין המאוחדת היו 4145 שקלים. מסקנה:תושב מודיעין שיפר את השרות שלו בשווה ערך כספי בכ-9 אחוזים. לעומתו, תושב מכבים-רעות איבד כ-29 אחוזים (!) מרמת הכסף שהועמד לרשותו בהשוואה לטרום האיחוד.
סל הגרעונות
סך כל ההוצאות לנפש במודיעין- מכבים-רעות המאוחדת עמד בשנת 2004 על 4200 שקלים. שנה קודם, ב-2003, הוצא על כל תושב במודיעין סכום של 3908 שקלים. כלומר, לאחר האיחוד עלה החוב היחסי של כל תושב ותיק במודיעין בכ-9 אחוזים. מאידך, סכום זה לכאורה הוצא עבורו, כלומר הוא קיבל 9 אחוזים יותר שירות (אם כי באמצעות אוברדרפט גדל). לעומת זאת, תושב מכבים-רעות, ש"הוציא" קודם לאיחוד 5607 שקלים, אחרי האיחוד חייב לקופה הציבורית 15 אחוזים פחות, יחסית לתקופה שקדמה לאיחוד. ומזוית אחרת: הרשות המקומית המאוחדת נתנה לו בכ-15 אחוזים פחות שווה ערך כסף. ניתן להניח עפ"י נתונים אלו, שההכנסות הכספיות שהגיעו יחד עם מכבים-רעות במסגרת האיחוד שיפרו את שווה ערך הכסף שעמד לרשות האזרח הותיק היחיד בעיר. ומאידך, הוריד את איכות שווה ערך הכסף שקיבל מעתה תושב מכבים-רעות.
סל השירותים
כאן החשבון הופך לפשוט יותר: כל תושב מודיעין הוציא בשנת 2003, לפני האיחוד, על תשלומי משכורות לעובדי העיריה 1746 שקלים. במכבים רעות הוציאו על שכר, 2432 שקלים. אחרי האיחוד, בשנת 2004, עמדה ההוצאה של כל תושב לשכר על 1587 שקלים. המסקנה: כולם משלמים היום פחות עבור שכר עובדי העירייה. אלא שתושבי מודיעין משלמים כ-9 אחוזים פחות ותושבי מכבים-רעות משלמים לסעיף זה, 35 אחוזים פחות, כל אחד.
הנדוניה
הגרעון הכספי של מודיעין, אותו הביאה קופת העיר לקופה המאוחדת עמד על כ-5 מיליון שקלים בתקציב הרגיל. מועצת מכבים רעות הביאה עימה כ"נדוניה" כ-1.3 מיליון שקלים אוברדרפט. המסקנות: כל תושב מכבים-רעות הביא עימו חוב של כ-80 שקלים. כל תושב מודיעין הביא עימו לאיחוד חוב של כ-125 שקלים. לאחר האיחוד הפך החוב למשותף. ומעתה חייב כל תושב מודיעין-מכבים-רעות, בשנת 2004, 110 שקלים כל אחד ואחד. באחוזים: החוב של תושב מודיעין קטן בכ-12 אחוזים. החוב של תושב מכבים-רעות גדל בכ-28 אחוזים.
עע.jpg)
