אקטואליה מהפרשה: ויגש” תשע”ו
עם פרסום דו”ח העוני השנתי נוכל ללמוד משנות הרעב שהיו במצרים איך המלך בעצת יוסף, קונה את אדמת נתיניו ואת בהמותיהם ומעניק להם סל פרנסה. האם נגיע גם אצלנו למצב כזה חלילה?
בעיית ההגירה ממדינה למדינה מלווה את האנושות משחר ימי ההיסטוריה.הסיבה העיקרית להגירה הייתה והינה הרצון והתקווה לשפר את תנאי החיים.
לא תמיד היה קל לקבל את המהגרים. ולא תמיד אפשרו אותה ברצון. את יצחק גרשו מארץ פלשתים כידוע. המהגר, שהיה תמיד שייך למיעוט נתפס כאדם זר המעוניין לנצל את הארץ המארחת. בפרשת השבוע לעומת זאת, ישנה הזמנה מטעם השלטונות בידיעה מראש של מלך מצרים שהזמין את יעקב וכל משפחתו לבוא ולהתאחד - מעין איחוד משפחות- עם המשנה למלך-יוסף.
יוסף שבעצמו הגיע כנער וכעבד למצרים ועלה לגדולה לא מתכחש לעבר ולמשפחתו וכהבעת תודה והוקרה לתפקידו של יוסף בהצלת מצרים בשנות הרעב שולח פרעה עגלות רבות לשאת את משפחתו הענפה מארץ כנען למצרים. יעקב עצמו כמו שמעיד הכתוב לא כל כך התלהב לרדת מצרימה ולסיים את חייו בנכר. הקב"ה מעודד אותו במילים:"אל תירא מרדה מצרימה"!., יוסף מביא את האחים ואת אביו לקבלת פנים מלכותית ופרעה מציע להם עבודה מכובדת.
אין, ולא הייתה הסתננות לא חוקית של האחים למצרים. בהמשך אנו קוראים שכל המשפחה (כשבעים נפש) בוחרת לגור יחד בארץ גושן ולעסוק בגידול צאן. מקצוע שלא היה מכובד בעיני המצרים. אחרי שנים רבות, יעקב ,לפני מותו ,מבקש להיקבר בארץ במערת המכפלה ולא במצרים. ולאחר שבני ישראל פרו ורבו (וכתוצאה מכך התחילו לשעבד אותם) הם מעולם לא ביקשו אזרחות מצרית ולהיפך, הם דרשו לצאת ממצרים.
עם פרסום דו"ח העוני השנתי נוכל ללמוד משנות הרעב שהיו במצרים איך המלך בעצת יוסף, קונה את אדמת נתיניו ואת בהמותיהם ומעניק להם סל פרנסה. האם נגיע גם אצלנו למצב כזה חלילה?
