האביב כבר כאן – אבל יחד איתו גם השרבים והאובך: כך תישמרו מהשפעות מזג האוויר הקיצוני על מערכת הנשימה
קיימות מספר אוכלוסיות רגישות שניתן לראות בהן השפעה מוגברת. ילדים, אשר מערכת הנשימה שלהם עדיין לא מפותחת במלואה והמעברים האפיים אצלם צרים יותר – נוטים לחוות גירוי ותחושת מחנק מהר יותר
האביב בישראל כבר מזמן אינו העונה הנעימה והמתונה שהכרנו. בימים מסוימים מזג האוויר יכול להיות נעים ואפילו קריר, אך בתוך שעות ספורות הוא עלול להתחלף ביובש כבד, חום לא אופייני לעונה ואובך משמעותי. תנאי האקלים המבלבלים האלה, שהפכו לשגרת עונות המעבר, משפיעים באופן ישיר לא רק על איכות האוויר שאנחנו נושמים – אלא גם על ההרגשה הגופנית הכללית ועל מערכת הנשימה בפרט, וגורמים לתסמינים רבים, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות.
כפי שמסביר ד"ר אריאל כץ, רופא מומחה אף-אוזן-גרון במכבי שירותי בריאות:
"בתקופות של אובך כבד ויובש קיצוני, רבים חווים תסמינים כמו תחושת חול בגרון, קושי לנשום, נזלת מטרידה ותחושת גירוי מתמשכת באף ובגרון. אצל מי שסובלים מרקע אלרגי, מחלות סינוסים, או רגישות בדרכי הנשימה העליונות – התסמינים נוטים להופיע מוקדם יותר ולעיתים בעוצמה גבוהה יותר."
האובך המגיע לאזורנו הוא תופעה אטמוספרית הנגרמת על ידי חלקיקים מיקרוסקופיים של אבק, חול, מזהמים עירוניים ותעשייתיים. חלקיקים אלו מוגדרים על פי גודלם וחודרים למקומות שונים במערכות הנשימה:
PM10 – חלקיקים בקוטר של עד 10 מיקרון, חודרים בעיקר לדרכי הנשימה העליונות.
PM2.5 – חלקיקים בקוטר של עד 2.5 מיקרון, חודרים לעומק הריאות ומגיעים אף למחזור הדם.
חלקיקים אלו גורמים לגירוי מקומי של הריריות, הגברת תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, פגיעה בתפקוד הריאתי, במיוחד בקרב חולי אסתמה ובקרב מי שסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ועלייה בסיכון לתגובות אלרגיות. תסמינים כמו שיעול טורדני, תחושת עייפות נשימתית, גרד בלוע ותחושת "סתימה" באף עשויים להופיע.
קיימות מספר אוכלוסיות רגישות שניתן לראות בהן השפעה מוגברת. ילדים, אשר מערכת הנשימה שלהם עדיין לא מפותחת במלואה והמעברים האפיים אצלם צרים יותר – נוטים לחוות גירוי ותחושת מחנק מהר יותר. נשים הרות, סובלות לעיתים מרגישות מוגברת של הריריות בעקבות שינויים הורמונליים, מה שעלול להוביל לתסמינים כמו נזלת ולחץ בסינוסים. קשישים מתמודדים עם מערכת חיסונית מוחלשת ורגישות גבוהה יותר לזיהום אוויר, מה שמעלה את הסיכון לדלקות בדרכי הנשימה. גם חולים במחלות כרוניות כמו אסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) רגישים במיוחד – חשיפה לחלקיקים מזהמים עלולה לגרום אצלם להחמרה מהירה של התסמינים.
לדברי ד"ר כץ:
"אפילו אנשים שלא מתמודדים ביום-יום עם אלרגיות או בעיות נשימה מדווחים על תחושת יובש עזה באף, נזלת שקשה להיפטר ממנה, או תחושת מחנק קלה שמופיעה בלי סיבה ברורה. זה קורה כי האוויר שאנחנו נושמים הופך להיות שונה – מזוהם, יבש יותר ומלא חלקיקים זרים."
אז איך ניתן להתמודד?
למרות שאין לנו שליטה על מזג האוויר או על מקור האבק, בהחלט יש מה לעשות כדי להפחית את תחושת האי־נוחות ולשמור על איכות החיים. שמירה על סביבה סגורה ונקייה בבית, סגירת חלונות בשעת אובך כבד, שימוש במסנני אוויר המיועדים לסינון חלקיקים קטנים (HEPA), הימנעות מפעילות גופנית מאומצת בחוץ בימים של זיהום אוויר גבוה ובשעות שבהן רמות האבק גבוהות – כל אלה יכולים לעזור. חשוב גם להקפיד על שתייה מספקת של מים לאורך היום – כדי לסייע בליחוח הריריות ולמנוע יובש.
אחת הפעולות הפשוטות והיעילות ביותר בימים של אובך היא שטיפת האף בתמיסת מי מלח. מדובר בטיפול עדין, לא פולשני, שמתאים גם לילדים וגם למבוגרים. שטיפות כאלה מסייעות בפינוי חלקיקים מגרים שהצטברו באף ובסינוסים, מפחיתות נפיחות וגודש ומשפרות את יכולת הנשימה דרך האף. ניתן להשתמש בתרסיסים מוכנים הנמכרים בבתי מרקחת או להכין תמיסה פשוטה בבית (כפית מלח בכוס מים פושרים).
שימוש במכשירי אדים קרים בבית גם יכול לעזור בהפחתת היובש באוויר ולסייע לריריות להישאר לחות.
כמו גם, שימוש במסכות הגנה מסוג N95 בימים של אובך כבד – מסכה זו מפחיתה משמעותית את חדירת החלקיקים לדרכי הנשימה.
במידה שמופיעים תסמינים ממושכים של קושי בנשימה או תחושת מחנק, שיעול חמור שלא עובר או מתגבר, נזלת כרונית, לחץ מתמשך בסינוסים או כאבי ראש חזקים, הופעת חום גבוה או שינוי בצבע הליחה (המרמז על זיהום) – מומלץ לפנות לרופא להערכה רפואית. במקרים מסוימים יידרש טיפול תרופתי כמו סטרואידים אינהלציוניים, אנטיהיסטמינים או מרחיבי סימפונות.
"אנחנו לא יכולים למנוע את האובך – הוא חלק מתנאי מזג האוויר הישראלי בעונות המעבר – אבל כן יכולים, בעזרת מודעות, פעולות מנע ושמירה על היגיינת דרכי הנשימה, להקל על התסמינים ולשמור על איכות חיים טובה גם כשמזג האוויר מאתגר," מסכם ד"ר כץ.
