קובי עצבני
השבוע מחפש העצבני את המקום בו מסתתרת הבושה, כמו שהוא יודע בדיוק למה תתחיל השביתה בעירייה, מי ייפגע ממנה, ובעיקר איך אפשר במחי חתימה למנוע אותה. וגם מאחיזת העיניים החינוכית בה בחרו בבית הספר ברעות להתמודד עם תופעת האלכוהול...
איפה הבושה?
למה ירון רן היה צריך את זה? בשבוע שעבר סיפרנו כאן על התפטרותו של מנכ"ל תאגיד "מי מודיעין". לרבים זו היתה הפתעה. אבל מי שעקב אחר הידיעות במהלך החודשים האחרונים, ידע שהצעד הזה היה בלתי נמנע.
היו עוד רסיסי מידע שלא הבאנו אותם לידיעתכם. אבל זה היה רק בגלל החשש מתביעת לשון הרע. בדיעבד השיקול לא היה מבוסס...אבל מה זה חשוב עכשיו?
מה זה חשוב עכשיו, כי שאלתי מופנית לירון רן (שנמנע מלהשיב לשאלותינו בשבוע שעבר) , למה היית צריך את מסע הרפש הזה? הרי מאותו רגע שסיפור תלונת העובדת נגדך יצא לאוויר העולם, יכולת לחוש את האווירה העכורה בתאגיד, את הלחשושים ואת ההשפעה הרעה שהיתה לכל זה על השירות לציבור שגם כך לא היה משהו.
ואני תוהה, מהיכן שואבים כל אלה היושבים על כס המנכ"לים ולמעלה מזה את הכח להמשיך ולדבוק בכסא כאשר הם יודעים שהסוס נגמר. ומדוע לכל הרוחות לסחוב חודשים שלמים של ערפילים ושמועות, של תקשורת עויינת, של ציבור צרכנים רוגן ורוטן ושל יו"ר דירקטוריון שכמעט התפטר במחאה על כך.
להיכן הבושה נעלמה להיכן?
הקרב על הוועד
הילה, יו"ר ועד עובדי העיריה החליטה סוף סוף לצאת למאבק בהנהלת העיריה וליתר דיוק במנכ"ל המיתולגי- כרמון.
לפני מס’ שבועות, פרסה הילה את משנתה ואז כבר רמזה שהיא הולכת להוריד את הכפפות. והשאלה היא האם הכפפות מוסרות בגלל אותה כתבה בה תקפו אותה בשל אופיה הרך, או שמה פשוט הנסיבות הבשילו במקרה?
אבל כרגע זה לא משנה, והשאלה היא מדוע בהנהלת העיריה נותנים למצב להגיע לאן שהגיע?
ברור שגם העובדים אינם נקיים. יש מבריזנים, יש מזייפי שעונים ויש מקבלי שכר שבחלקו- חינם. אבל רוב העובדים כך אני סבור ומקווה, ישרים ועושים עבודתם נאמנה. אז מדוע בעיריה לא פותרים את אותן בעיות צודקות שממילא יפתרו אחרי כמה ימי שביתה?
קחו את הסייעת למשל: היא רוצה לצאת לנופש ויש לה מחליפה..סבבה, שתביא, למה לא נותנים לה? אני מכיר כמה עיריות שהסייעות בכלל לא שואלות איש, מודיעות על היציאה ושבהנהלה ישברו את הראש.
מדוע היא צריכה להיות מופלית לרעה משאר העובדים? לא אכנס לסוגיה האם סייעות בכלל צריכות להיות עובדות קבועות של העיריה או שמה יש להביאן מחברות השמת עובדים. אבל ברגע שהעיריה קיבעה אותן כעובדות, אזי יש לתת להן את כל הזכויות כמו כל עובד אחר.
בעיה זו הינה רק דוגמא. אבל אני משוכנע שגם כרמון יודע בסתר ליבו מהן הדרישות שכן צודקות. אז מדוע לכל הרוחות אינו כותב מזכר למשאבי אנוש ופותר את הבעיות שממילא יתמודד עימן במהלך השביתה הצפויה שבסופו של דבר תפגע רק בנו.
וחבל על כל יום שעובר.
מי פה שיכור?!...
מסכן אילן בן סעדון. הבחור נלחם ללא ליאות כדי שאלכוהול לא ימכר באופן חופשי לבני נוער ואכן יצאו התקנות הנכונות ובפיצוציות, ברובן, הפסיקו מזמן לשחק עם החוק ונזהרים לא לעבור עליו.
והנה אני קורא השבוע שבעירוני א’ וב’ עורכים מסיבות סוף שנה כשהאלכוהול מככב שם כשחקן ראשי.
אבל אם כאן מודיעים בריש גלי על החופש לשתות, בתיכון מכבים רעות החליטו לעשות "כאילו": שם יחלקו צמידים לתלמידים שהגיעו לגיל 18 ורק הם יוכלו לקחת שתיה מהבר.
מה אגיד לכם שם בתיכון מכבים רעות... התפוצצתי מצחוק.
אני כבר רואה בחזוני את התלמידים מגיעים עם צמידים, לוגמים להנאתם וודקה משובחת כששאר חבריהם לשכבה שיהיו רק בעוד איקס חודשים בני 18- מביטים בהם בקינאה.
חארטה! זהו השקר המוסכם... ברור לי כמו לכולם שבעלי הצמידים יקחו את המשקה אבל כל האחרים ישתו גם ישתו. אז על מי עובדים כאן בעינים...
פורסם גם ב"חדשות מודיעין"
דברו איתנו ב | |
רוצים עוד פרטים? כנסו! |