הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית
כ50% לערך מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל מתקבלות. במסגרתן, פוסק בית המשפט למטופל פיצוי כספי בשל הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני
כ50% לערך מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל מתקבלות. במסגרתן, פוסק בית המשפט למטופל פיצוי כספי בשל הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני. מהי ההגדרה של רשלנות רפואית? כיצד קובע בית המשפט את סכום הפיצוי בכל תביעה והאם כדאי להמתין עד לפסק דין או להתפשר מול הנתבע?
מהי רשלנות רפואית?
מתן טיפול רפואי תוך סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר, אשר גרם לנזק פיזי למטופל הוא רשלנות רפואית, ובמקרים כאלה בתי המשפט עשויים לקבלת תביעות רשלנות רפואית. זהו מצב שבו רופא סביר, באותן נסיבות, היה פועל אחרת ועל כן מונע את הנזק שנגרם למטופל. על מנת להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על הגורם המטפל, יש להוכיח את קיומם של ארבעה תנאים:
- חובת זהירות והפרתה: לאיש רפואה יש חובת זהירות מובנית כלפי המטופל שלו, על מנת שלא לגרום לו לנזק, כאשר הפרת החובה היא חריגה מנורמת הטיפול המקובלת.
- חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר: הטיפול שניתן למטופל או המחדל להעניק טיפול אינו בהתאם לפרוטוקול הרפואי ולנהלי העבודה המקובלים.
- נזק ממשי: תנאי לתביעת רשלנות רפואית היא כי החריגה מחובת הזהירות, קרי סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, גרמה לנזק פיזי משמעותי למטופל.
- קשר סיבתי: יש להוכיח כי הטיפול הוא זה אשר גרם לנזק ואין הוא ממקור אחר, למשל, בעיות רפואיות אחרות מהן סובל המטופל, אשר אינן קשורות לטיפול הרפואי נשוא התביעה.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
טווח הפיצוי שניתן לקבל בתביעות רשלנות רפואית הוא רחב מאוד ותלוי במספר גורמים, נציג להלן כמה מהם. ראשית, באיזה תחום רפואי מדובר. כך למשל, מבחינה סטטיסטית, סכומי הפיצוי במקרים של רשלנות רפואית בהיריון ובלידה הם בין הגבוהים ביותר. זאת בשל הנזקים החמורים הנגרמים לעוברים ויילודים בעקבות התרשלות הצוות הרפואי. שנית, מהו היקף הנזק שנגרם למטופל בשל הטיפול. לעיתים, נגרמת נכות חמורה אך זמנית, לעיתים נכות צמיתה אך קלה יחסית וכמובן ישנם מקרים בהם התוצאה של רשלנות המטפל היא נזקים תמידיים חמורים מאוד ואף מובילים למותו של המטופל.
שלישית, סכום הפיצוי שיפסוק בית המשפט תלוי במידה רבה גם בגילו של התובע, לצורך חישוב הפסדי השתכרות, הזכויות הסוציאליות, פגיעה בתוחלת החיים וכדומה. רביעית, עלויות הטיפול הרפואי להן נדרש ויידרש המטופל כגון: עלויות התאמת הבית למצב הרפואי, הוצאות בגין תרופות, טיפולים ונסיעות אליהם, עזרת צד ג’ ועוד. חמישית, לא אחת, פוסקים בתי המשפט פיצוי גם עבור ראש נזק של כאב וסבל, בשל עוגמת הנפש של המטופל עקב הטיפול הרשלני והשלכותיו.
פסק דין או פשרה?
חלק ניכר מן התביעות בתחום הרשלנות הרפואית אינן מתנהלות עד תום בבית המשפט, אלא מסתיימות בהסכם פשרה. זאת לאחר קיום משא ומתן בין הצדדים, אשר בסיומו מתגבשת הסכמה לגבי סכום הפיצוי שישולם לתובע. מה עדיף אם כן? להמתין לפסק דין או להגיע לפשרה? מצד אחד, ניהול ההליך המשפטי עד להכרעה ופסק דין משמעו כי התובע יכול ויקבל את מלוא סכום הפיצוי שתבע, או קרוב לכך. אולם מנגד, תביעות רשלנות רפואית יכולות להימשך תקופה ארוכה מאוד, בשל הצורך לנהל דיוני הוכחות מורכבים ואין ערובה כי בסוף הדרך יפסוק בית המשפט לתובע את סכום הפיצוי שתבע. בהליך של פשרה, יידרש התובע אמנם לוותר על חלק מסכום הפיצוי שדרש, אך יכול לקבל פיצוי נכבד ומשמעותי באופן מיידי וללא המתנה של חודשים ארוכים ואף שנים עד למתן פסק דין.
מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין לראות באמור בו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. מאמר זה נכתב על-ידי עורך דין תאונות דרכים ורשלנות רפואית אהוד פאי.
