כנגד ארבעה בנים של תורת כלכלת המשפחה
כל שנה משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה אלפי שקלים נוספים בפסח, וכל פעם היא מופתעת מחדש. אפשר להחליט שהשנה ננסה להתייעל ולמזער נזקים
עוד פעם פסח? איזו הפתעה... כל שנה אנחנו מופתעים מחדש מפסח. עוד פעם ליל הסדר, אפיקומן, מתנות לחותנת, בילויים עם הילדים, ניקיונות וצביעת הבית. הרי למדנו לקחים משנים קודמות, אפשר להחליט השנה להתייעל ולמזער נזקים.
חכם מה הוא אומר? "אין חכם כבעל הניסיון"
אנחנו הרי יודעים כמה בערך יעלה לנו פסח השנה, הרי עשינו בדיוק אותו הדבר בשנה שעברה... נתחיל מתכנון מיני-תקציב לפסח. נעשה רשימה של מה מתוכנן לנו השנה וכמה זה יעלה לנו: כמה יעלה לנו ליל הסדר, המתנות, צביעת הבית והניקיון, בגדים חדשים, הבילויים עם הילדים, אולי איזו גיחה קטנה לחו"ל, ועוד ועוד.
וואלה, לא ידענו שזה כל-כך הרבה. יש לנו בכלל אפשרות להוציא כזה סכום עכשיו? אולי חסכנו ויש לנו כסף נזיל? או להיפך, אנחנו באוברדרפט על קצה גבול המסגרת? זה הזמן לעשות חושבים, להגדיר סדרי עדיפויות ולראות מה כן ומה לא, או מה כן אבל בפחות.
רשע מה הוא אומר? "תשלומים, תשלומים, תשלומים"....
העגלות מתפקעות ואנחנו קונים מצרכים שיספיקו לפסח השנה, ואולי גם לפסח בשנה הבאה. סכום הקנייה גבוה יותר מהקנייה השבועית הממוצעת ואז אנו מתפתים לפרוש לתשלומים. רובנו פורשים בתשלומים מפסח עד ראש השנה, ובראש השנה עדיין משלמים עבור המצות של ליל הסדר.
ככלל אצבע לא כדאי לשלם עבור הוצאה שוטפת בתשלומים, ואם יש לנו כסף זמין (מזומן) כדאי להשתמש בו. אבל, אם מדובר בקנייה חריגה - למשל של מזון או ביגוד חדש לעונה, אפשר לפרוש לכמה תשלומים, רצוי מעט. תשלומים יוצרים אצלנו תחושה שאנחנו משלמים מעט, ואנחנו גם נוטים לשכוח אותם בחודש הבא, ולעשות עוד קנייה בתשלומים, ובסופו של דבר לא הצלחנו לעמוד במטרה - לשלם מעט.
צריך לזכור שגם בתשלומים בכרטיס אשראי יש עמלה על כל תשלום, אולי נראית זניחה של כמה עשרות אגורות, אבל אם אנחנו משלמים הרבה בתשלומים, הסכום מצטבר. לשים לב - להימנע עד כמה שניתן מתשלומים באמצעות קרדיט. ריביות הקרדיט הן גבוהות יחסית.
תם מה הוא אומר? "אין כמו תווי קנייה!"
רבים מאיתנו מקבלים מתנת חג תווי קנייה ויוצאים לחגוג בקניונים, בחנויות החשמל והאלקטרוניקה וברשתות הביגוד וההנעלה. יש כמה נושאים שכדאי לבדוק כאשר משתמשים בתווי קנייה: להשוות את מחיר המוצר אותו אנו רוצים לקנות בחנות המכבדת תווי קנייה ובחנות שאינה מכבדת תווי קנייה. במקרים רבים ניווכח לדעת שדווקא החנות שאינה מכבדת תווי קנייה תהיה זולה יותר.
המטרה של תווי הקנייה היא למשוך אותנו לחנויות המכבדות אותם כך שבסופו של דבר נקנה יותר משווי תו הקנייה ויותר ממה שתכננו. יש לשים לב שחלק מהרשתות לא נותנות את מלוא ההנחה. יש תאריך תפוגה או כללים מגבילים אחרים כמו סכום תקרה לרכישה.
לסיכום, יש תחושה שלא אנחנו משלמים עבור תווי הקנייה ולכן אנו נוטים להשתמש בהם בפזיזות. כמו תמיד, צריך להפעיל שיקול דעת ולבחון האם אנחנו באמת צריכים לעשות את הקנייה הזו או לא.
ושאינו יודע לשאול? "הלוואה בתנאים טובים תפתור את כל הבעיות"
מאוד רצוי להימנע מהלוואות בשל הוצאות החג. לקיחת הלוואה משמעותה שקנינו דבר נוסף בפסח - קנינו כסף, והכסף הזה עולה לנו עוד כסף - הריבית שאנחנו משלמים על ההלוואה. כלומר כל דבר שקנינו לקראת פסח עלה לנו יותר כי אנחנו משלמים עליו ריבית. כל חודש נוספת לנו הוצאה חדשה - החזר ההלוואה, ואם לא נקזז מול הוצאה אחרת, המינוס רק יגדל.
אם אין ברירה והגענו קרוב לגבול מסגרת האשראי בבנק, ואין ברירה אלא לקחת הלוואה, כדאי לשים לב להחזר החודשי ולגובה הריבית. לפעמים הלוואה עם ריבית נמוכה יחסית היא מפתה, אבל אם ההחזר החודשי גבוה מדי, כנראה שנחרוג בחשבון הבנק, ואז תיכנס לפעולה הריבית הגבוהה של האוברדרפט, ושכרנו יצא בהפסדנו.
ככלל, בד"כ הלוואות בריביות גבוהות הן זמינות יותר (אוברדרפט, קרדיט בכרטיסי אשראי, הלוואות מחברות אשראי) ואנשים מתפתים להשתמש בהן (טלפון אחד, לחיצת מקש אחד במחשב "ו-30,000 שקל אצלך בחשבון"). עבור ההלוואות בתנאים הטובים יותר אנחנו צריכים לכתת קצת רגליים ולהשקיע זמן.
אפיקומן
עד עכשיו הסתכלנו רק על צד ההוצאות שתופחות עם בוא הפסח. איך בכל זאת אפשר להגדיל קצת הכנסות? רובנו עסוקים בסדר והתארגנות לקראת האביב. ממיינים בגדים וחפצים ומחליטים להיפטר מהם. כמובן שאפשר ורצוי לתרום, וקיימים ארגונים לא מעטים שישמחו לקבל את התרומות.
אבל אפשר למכור גם באתרי יד שניה. למשל, חפצים הקשורים לתינוקות וילדים או ריהוט לבית. השווקים הוירטואליים תוססים, יש הרבה הזדמנויות קנייה ומכירה, ובצידה גם הכנסה נוספת נאה שיכולה לממן חלק מעלויות החג.
הכותבת, רותי שרון, יועצת לכלכלת המשפחה.
לאתר הבית של שרון.
עע.jpg)
