רגע לפני הגירושין: 6 כללים לקביעת הסכמים של זמני שהות
זמני שהות הם הסדרים לפגישה של ההורה את ילדיו הנמצאים אצל ההורה שזכה במשמורות שלאחר הליך הגירושין. הסדרים אלו הם חלק מהסכמים רבים הנקבעים בעת הליך הגירושין. איך קובעים את ההסדרים של זמני השהות? איך הנושא מעוגן בחוק? ומה ההמלצות שלי להורה שלא זכה במשמורות?
זמני שהות הם הסדרים לפגישה של ההורה את ילדיו הנמצאים אצל ההורה שזכה במשמורות שלאחר הליך הגירושין. הסדרים אלו הם חלק מהסכמים רבים הנקבעים בעת הליך הגירושין. איך קובעים את ההסדרים של זמני השהות? איך הנושא מעוגן בחוק? ומה ההמלצות שלי להורה שלא זכה במשמורות?
27 שנות הניסיון שלי בדיני משפחה, לימדו אותי שברוב המקרים, האמא היא זו שתקבל את המשמורות על הילדים והאבא מקבל את זכויתיו כהורה שהמשמורות לא בחזקותיו – זכויות אלו נקבעות בזמני השהות. בשנים האחרונות עלה מספר האבות הזוכים לחזקה מלאה על הילדים לאחר גירושים, וזה קורה לרוב בעיקר בזכות עו"ד לענייני משפחה שמכיר ומבין טוב את התחום וכמובן ביכולות האב להיות בעל המשמורות.
איך קובעים את זמני השהות?
במידה והגירושים עוברים בצורה "בריאה" ובני הזוג לא נמצאים במצב "מלחמה", יכולים בני הזוג המתגרשים בעצמם לקבוע את חלוקת המשמורות ואת זמני השהות של ההורה שלא זכה במשמורות. במידה ואין בני הזוג יכולים להגיע להסדר תקין ומקובל בין שניהם, תקבע ההכרעה בדבר ההסדר בבית המשפט. במקרים כאלה בו בית המשפט נדרש להתערב, נהוג כי ההורה שאין לו חזקה על הילדים, יוכל לפגוש את ילדיו פעמיים במהלך ימי החול ואחת לשבועיים בסוף השבוע. נושא רגיש נוסף אשר לרוב מהווה מחלוקת ומביא גם לפגיעה לא הכרחית בילדים הוא נושא החגים – בהם נהוג רוטציה מסויימת בין ההורים. זמני השהות אמנם מהווים איזשהו סטנדרט מסויים לימים ולתקופות בהם נמצאים הילדים אצל כל אחד מההורים, אך קיימת גמישות מסויימות לרוב, ונדרשת הבנה בגרות ויכולת קבלה בין בני הזוג המתגרשים. גם לאחר שהוחלט על הסכם ראייה מסויים, יכולים בני הזוג בעצמם או ע"י בקשה לבית המשפט לשנות את ההסכם הקיים.
אחד הגורמים העיקריים להחלטת בית המשפט, בין אם הוא בית הדין הרבני ובין אם זה בית המשפט לענייני משפחה, הינו חוות הדעת המקצועית של עובדת סוציאלית לגבי כשירותו של ההורה המבקש להיות בעל המשמורות.
רגע לפני הגירושין: 6 כללים לקביעת הסכמים של זמני שהות
1 הילדים במקום הראשון - יכול להיות שהאגו שלך יפגע מזה, ויכול להיות שמאוד היית רוצה את הילדים לידך בכל רגע ביום, אך כאשר הילדים מעוניינים במשמורת אצל בן הזוג שלך לשעבר, הדבר הנכון ביותר מצידך לעשות הוא להסכים לכך. הילדים יודעים הכי טוב היכן הם מעוניינים לגור ועם מי הם מעדיפים לבלות את מרבית הזמן, בנושא זה הייתי חוסך את המלחמות המיותרות.
2 לקבוע את ההסכם מחוץ לכותלי בית המשפט – בבתי המשפט יש העדפה ברורה לגידול הילדים אצל האמא (חוץ מאשר אם מוכח שהיא היינה מסוגלת לעשות זאת פיזית) ולכן, אין טעם להגרר למלחמות חסרות סיכוי בבית המשפט ומומלץ להגיע לתוצאות הטובות ביותר שתוכלו ביניכם, ללא התערבות של בית המשפט.
3 הכרות עם חוק "חזקת הגיל הרך" – החזקה קובעת כי בהעדר הסכמה בין הורים לעניין משמורת הקטין, רשאי ביהמ"ש לקבוע את ענייני משמורת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. כלומר, במידה והגירושים קורים בזמן שילדכם עוד מוגדר בגיל הרך עפ"י חוק, סביר להניח שהם יגורו באופן אוטומטי אצל האמא.
4 זמני השהות הם גמישים – ההסדרים הם לא קבועים ואין להם פורמט אחד קבוע. כאשר מנסחים את ההסכם, אפשר לקבוע תקופות, זמנים ואפילו ימים מסויימים שיהיו ארוכים יותר מבחינת זמן הבילוי של הילדים איתך. אמצו את זה, וקבעו בהסכמים את הסעיפים הנכונים לכם.
5 ההסכמים ניתנים לשינוי – כזכור, תיארתי את האפשרות שלכם כבני זוג לשנות את זמני השהות עם התפתחות השנים ועם השינוי בצרכי הילדים. אני ממליץ מאוד לקחת את האופציה הזו בחשבון ולהפוך את ההסדר לדינימי ומשתנה בהתאם לתקופה, זמן וצרכי הילדים.
6 המיקום – במידה ואחד מבני הזוג המתגרשים מעוניין לגור במרחק רב, יכול בן הזוג המתנגד למהלך זה לבקש לכלול זאת בהסדר, שכן שם אפשר לקבוע את הרדיוס האפשרי למגורים של כל אחד מההורים. שימו לב לכך, ושמרו על הילדים שלכם קרובים אליכם.
ומה החוק אומר על זמני השהות?
גם המערכת המשפטית והמערכת הסוציאלית רואה בזכויות הילדים ערך עליון. כאשר מרגיש אחד הצדדים כי בן הזוג לא ממלא את חלקו בהסכם או מהווה איום מסויים לילדים הוא יוכל לפעול באמצעות בית המשפט על מנת "להכריח" את בן הזוג לקיים קשר עם הילדים או במקרים שבהם בן הזוג מהווה סכנה לילדים – לאשר צו הרחקה זמני כנגדו עד לבירור הפרשה. זמני השהות הם שונים ומגוונים בהתאם לגיל הילדים, צרכיהם וזכויותיהם העתידיות. במידה ואין תקשורת בריאה עם בן הזוג השני המלצתי היא לערב את גורמי המשפט והמערכת הסוציאלית על מנת להקטין את הפגיעה בילדים.
זמני שהות מעוגנים בחוק ונאכפים במידת הצורך תוך שימוש במערכת המשפט. במידה ואחד מבני הזוג לא ממלא את חלקו בהסכם, יכול בן הזוג השני להשתמש במערכת המשפט בשביל לוודא שמה שהוסכם בהסכם אכן ימומש. במקרים רבים בני הזוג "משתמשים" בילדים כחלק מהדרך שלהם להשיג את מבוקשם בגירושים, מעשים שבעייני הם פסולים ולא ראווים. כאשר אנו משתמשים בילדים שלנו אנחנו פוגעים בנו, בבן הזוג שממנו אנו מתגרשים ובעיקר בילדים שלנו שהם הדבר היחיד שחשוב!
אשמח תמיד לעמוד לרשותכם בכל שאלה.
אמיר בר-לב, עו"ד לענייני גירושין בחיפה
עע.jpg)
