שלום איילה,
עזיבת בית ההורים ויציאה לחיים עצמאיים היא סוגיה מורכבת וצעד משמעותי טבעי בהתפתחות ובמעבר ממתבגר לבוגר/ת צעיר/ה. זהו שלב בו הצעיר/ה מרגיש/ה מספיק בטוח ביכולת שלו/ה להתמודד עם המציאות כפי שנתפסת דרך העיניים שלו/ה.
מתוך ניסוח השאלה, ברור שהלחץ שאת מרגישה שמופעל עליך, מאד לא נעים לך. השאלה 'איך את יכולה להוריד אותם מהלחץ הזה' מכוונת לאיך את יכולה לשנות אותם ואת ההתנהלות שלהם מולך. הענין הוא שאת בעצם לא יכולה לשנות אותם ואת ההתנהלות שלהם. מה שכן אפשר לשנות הוא את דרכי התקשורת ביניכם באופן שתוכלו לדבר ביניכם בצורה מכבדת, להקשיב - את להם והם לך ובכך כבר להתחיל לשפר את האווירה בבית.
בין השורות מתחבאת לה שאלה נוספת ואולי גם אמירה - האם אני אמורה כבר לצאת מהבית לעצמאות? האם הם אולי צודקים והגיע הזמן לעזוב את הבית? ומה אם אני עדין לא מרגישה מוכנה לזה? ומה אם אני עדין לא רוצה לעזוב או לא מאמינה שאסתדר מחוץ לבית ההורים? האם יתכן שהוריך מרגישים צורך לעודד אותך לעשות את הצעד הזה אך מכיון שאת את עדין לא מרגישה בשלה לזה, העידוד שלהם נחווה אצלך כלחץ?
טיפול רגשי יכול לאפשר לך לברר ולהבין היבטים נוספים של "הסיפור" הזה ומתוך כך לבחור את הכיוון שכרגע אפשרי לך. כחלק מהברור ננסה להבין איך נראים חייך כיום כשאת עדין חיה בבית ההורים, האם ועד כמה את פעילה, שותפה ומשתתפת בחיי הבית, מהי עצמאות בשבילך, האם היית רוצה בכך? מה מונע ממך לעשות את הצעד? מה יעזור לך לעשות את הצעד הזה? איפה ואיך את רואה את הוריך סביב הסוגיה הזו, ועוד...
פנייה לטיפול יכולה להיות הצעד הראשון בהתמודדות עם הסוגיה הזו - לקיחת אחריות על הבחירה הנוכחית שלך- הרצון להשאר כרגע בבית אבל עם אווירה פחות מלחיצה ויותר רגועה.
מאחלת לך דרך צלחה ושנה ברוכת הזדמנויות להתפתחות,
בברכה
שירה רות הרפז
052-2784639
0522784639