בן סעדון: ”דרושה ליגליזציה אחראית”
סגן ראש העיר, אילן יאיר בן סעדון: מספיק להתעלם מהפיל הירוק שבחדר! דרושה לגליזציה אחראית!
סגן ראש העיר ומחזיק תיק הרשות החדשה לביטחון קהילתי מסביר שבשלה העת ללגילזציה, אך גם מדגיש כי יש להעלות לתודעה הציבורית את ההשפעות הכרוחות בשימוש. ״צמח הקנאביס משמש כתרופה לאנשים המצויים במצבים בריאותיים מהקשים ביותר ומצליח לתת בהם חיים. כיום בישראל ישנם יותר מ-100,000 משתמשים בצמח הקנאביס, מכל שכבות האוכלוסייה, בינהם ילדים וקשישים, אשר משתמשים בשוק שחור בכדי להשתמש בצמח. כשהאזרחים קובעים עובדות בשטח, החקיקה לא יכולה להתעלם! חברה אחראית לא אוסרת על שימוש בצמח שהוא תרופה של ממש, אלא מאפשרת שימוש אחראי למי שזקוק לו, מחנכת להשפעות שלו, מגדירה גיל מינימום לשימוש בו ומסדירה מערכת חוקית של גידול וממכר״.
במהלך החודשים האחרונים, במסגרת אווירת הבחירות, נושא הלגליזציה נכנס לשיח גם של גדולות המפלגות שרצות לכנסת והדבר מזמן הפסיק להיות נחלתה של מפלגת ״עלה ירוק״ לבדה. נושא השימוש בצמח הקנאביס הוא נושא שנמצא בפולמוס הציבורי בשנים האחרונות ונוכחותו רק הולכת וגוברת. צמח הקנאביס הידוע בשמותיו הנוספים ״מריחואנה״, ״גראס״ ו״וויד״, נמצא בשימוש יום יומי של אלפי ישראלים, ובשימוש תקופתי של עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי ישראלים. ישנם הצורכים את הצמח כתרופה למצבים רפואיים שונים, החל מהקלה על כאבים פיזיים, דרך הקלה על מצבים נפשיים וטראומות, וישנם רבים הצורכים את הצמח בטוענת ״עומס החיים״, ומסבירים כי בשגרת חיים עמוסה ולחוצה כמו שאנו מכירים בישראל, כמה שאיפות בסוף היום מצליחות לעזור להם לשמור על שפיות.
לצד משתמשים אחראיים, ישנם גם ״משתמשים מכורך הזרם״, לרוב בני נוער, שלא תמיד מודעים להשפעות שעשויות להיות כרוכות בשימוש בצמח. אילן יאיר בן סעדון: ״כמי שעוסק לילות כימים בקידום בני הנוער שלנו, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאחוזים רבים בינהם משתמשים היום בצמח הקנאביס. מדובר בעובדה אשר בראש ובראשונה צריכה לסמן לנו כי מדובר בנושא שדורש שינוי תודעתי. במקום לתקוף את בני הנוער ולקטלג אותם כבעייתיים, אני מציע להתחיל לקחת אחריות על הנושא בצורה של הסדרה שתאפשר לנו בקרה, פיקוח ובעיקר חינוך אחראי.
כאשר אנחנו אומרים לילדים ״זה אסור״, הם סקרנים לנסות, ומאחר והשוק נגיש עבורם, אחוזי השימוש מדברים בעד עצמם. אני מאמין ויודע שבני הנוער שלנו פיכחים ויודעים לקבל החלטות מושכלות. אני חושב שהגיע הזמן להפסיק לדבר ב״לא״ ולהתחיל להסביר בגובה העיניים את ההשפעות. כמו שילד לא אמור לחוש נלהב משימוש בתרופה שאינו צריך, ילד גם לא אמור להיות נלהב משימוש בתרופת הקנאביס. אני מציע הסברה וחינוך אחראיים, אני מציע לאפשר רכישה חוקית ומפוקחת בבתי המקחת תוך הגדרת גיל מינימום חוקי לרכישה, גיל 24, אני מציע להפסיק להתעלם מהפיל הירוק שבחדר״.
במשך שנים רבות נושא השימוש בקנאביס היה טאבו חברתי וחוקי, משתמשים בצמח הוגדרו כעבריינים, הן מבחינה חוקית והן מבחינה חברתית, והשימוש בצמח הניח אות קלון על המשתמש. כיום המצב ממש לא כך, עושה רושה כי קיים פער משמעותי בין מצב החקיקה לבין התודעה הציבורית והלגיטימציה הציבורית. אם בעבר המשתמשים היו מסתירים את עובדת השימוש, כיום אנו עדים לכך שמשתמשים רבים אף מתגאים בעובדת השימוש בצמח וכי כמות המשתמשים בישראל חצתה מזמן את רף ה-100,000 איש ואישה.
סגן ראש העיר, אילן יאיר בן סעדון הוא מחזיק התיק לביטחון קהילתי, תיק אשר עד לא מזמן הוכר בשמות ״עיר ללא אלימות״ ו״הרשות למניעת סמים ואלכוהול״. העובדה שדווקא מחזיק התיק למניעת סמים ואלכוהול מתבטא בעד לגליזציה, מסתבר דווקא לא מפתיעה, לטענתו, לגליזציה למעשה תפחית את אחוז המשתמשים ותייצר הסדרה בריאה. אילן יאיר בן סעדון: ״במסגרת פעילותנו לקידום הביטחון הקהילתי בעיר מודיעין-מכבים-רעות אנו מבצעים תהליכי עומק ומנסים לפתור סוגיות קשות מן השורש. בעיניי, אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר שאיתה אנו מתמודדים כיום - היא תופעת הבדידות.
אחוזים גבוהים מאוד בקרב בני האדם שחיים בחברה המודרנית סובלים מתחושת בדידות, תחושה שחולשת על כל הגילאים. החל מקשישים, דרך מבוגרים, צעירים ועד ילדים. אני מאמין שאחת הסיבות הגדולות לזינוק הגבוה באחוזי השימוש בקנאביס הוא תוצר ישיר של בעיית הבדידות. אני חושב שלהמשיך להילחם במשתמשי הקנאביס לא יקדם אותנו לשום מקום, אני לא ״נלחם״ בבני העם שלי, אני מושיט להם יד. אנו פועלים כל העת בכדי למנוע את תחושת הבדידות ובשביל לחזק קהילתיות וערבות הדדית.
אני מאמין שחברה שפועלת יחד ודואגת לחברים בה, תגרום לכך שהאנשים בה ירישו פחות צורך ״לברוח מן המציאות״ ולהתנתק. ולצד זאת, אני מאמין ויודע כי ישנם אנשים שזקוקים לצמח הקנאביס כתרופה של ממש. אותם אנשים זכאים בהחלט לנגישות של התרופה בבתי המרקחת, הם לא אמורים לסבול מקשיים בירוקרטיים בכדי לקבל תרופה שכל כך זול לגדל, והם לבטח לא צריכים לסבול מאות קלון חברתי על כך שהם מטפלים בעצמם. בידנו הדבר להנגיש את הנושא למי שזקוק לטיפול וכן לקחת אחריות על היקפי השימוש הלא מידתיים, תוך חינוך, פיקוח והסדרה״.