חשיפה מקומית לתביעות נזיקין
אזרחים רבים עלולים להיפצע כתוצאה ממפגעים בטיחותיים במדרכות. כתוצאה מכך עלולות רשויות מקומיות רבות בארץ להיתבע בגין פגיעות גוף ונזיקין בשל אחריותן הקבועה בחוק, אך לא בכל מקרה עשוי בית המשפט לפסוק נגדן פיצויים
במדרכות ברחובות רבים ביישובים וערים ברחבי ישראל קיימים מפגעים בטיחותיים כמו: אריחים בולטים או שקועים – פעמים רבות בשל שורשי העצים שנשתלו לידם, שיפוע ניכר או מרצפות שבורות. מפגעים אלו מסכנים את הולכי הרגל, התושבים הרוכבים על אופניים והגברים והנשים ההולכים ברגל עם עגלות תינוק, שעלולים להיפצע כתוצאה ממפגעים אלו. מי שאחראית על המפגעים היא בדרך כלל הרשות המקומית, שחשופה לתביעות נזיקין רבות מצד תושבים שנפגעו.
בשנים האחרונות מוגשות לבתי המשפט תביעות משפטיות רבות נגד רשויות מקומיות רבות בשל פגיעות גוף, שנגרמו לאחר היתקלות במפגעים ברחובות רבים. סמכויותיה של הרשות המקומית נקבעות על פי סעיף 249 לפקודת העיריות (נוסח חדש), בין היתר, באמצעות סעיף קטן 11 הקובע כי תפקיד העירייה הוא "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור", וסעיף קטן 29 הקובע כי על העירייה "לעשות בדרך כלל כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו".
סעיפים אלו מטילים מכוח החוק את האחריות על הרשות המקומית להסיר את המפגעים ולדאוג למצב התקין של המדרכות והכבישים בתחומה, כך שלא יהוו מכשול. כך למרות שנקבע באופן ברור בפסיקה משפטית. בעקבות זאת, במידה והרשות המקומית לא תיקנה את המפגע ועקב כך נגרמו לתושב/ת נזקי גוף, היא תהיה אחראית לפצות את האדם בגין נזקיו.
מנגד, חובה זו איננה מטילה אחריות מוחלטת על הרשות המקומית על כל תאונה שהתרחשה בתחומה. זאת משום שלא מדובר בחובה אבסולוטית, כך שהאחריות אינה נופלת באופן אוטומטי על העירייה בכל פעם שאדם נופל ברחוב.
אז מה נחשב למפגע?
אין לכך תשובה ממשית ובכל מקרה הנושא נבחן לגופו – בהתאם לנסיבות – על ידי בית המשפט, שגם קובע האם חלה אחריות על העירייה או לא. על פי פסיקת בית המשפט בעבר, כבישים ומדרכות לא יכולים להיות משטח סטרילי ועשויים להיות בהם בליטות ושיפועים. מסיבה זו לא כל אדם שנפל ברחוב בגלל סדק קטן במדרכה יוכל לקבל פיצויים מהרשות המקומית, משום שלא ניתן להטיל עליה אחריות בגין כל מפגע ומפגע.
כאשר ניתן לקבוע שמדובר במפגע של ממש שגרם לנזקי גוף, האחריות תוטל על העירייה, ואילו כאשר מדובר במפגע שולי שנחשב לסיכון סביר של חיי היומיום, הרשות המקומית תהיה פטורה מאחריות כלשהי.
כך למשל, במקרה של אבנים בולטות בצורה ניכרת מעל גובה פני הקרקע או שיפוע ניכר, סביר להניח שבית המשפט יטיל אחריות על העירייה. גם במקרים, שבהם העירייה קיבלה התרעות לגבי המפגע ולמרות זאת לא דאגה לתקנו, יש סיכוי סביר שהאחריות תוטל על העירייה. בכל מקרה, לא צריך למהר ולתבוע באופן אוטומטי את העירייה מבלי לבחון האם חלה בכלל אחריות על העירייה לתאונה ולנזקיה. לכן, בכל מקרה כזה מומלץ לפנות עם כל המסמכים הרלוונטיים והתמונות של מקום הפציעה לעורך דין המתמחה בתחום, על מנת שיחווה את דעתו האם בית המשפט עשוי לקבוע שמדובר במפגע של ממש שבגינו ניתן יהיה להטיל אחריות על העירייה ולחייבה בתשלום פיצויים.
מה צריך לעשות במקרה שנגרמו לכם או לקרוב משפחתכם נזקי גוף עקב מפגע ברחוב?
במקרה של פגיעה בשל מפגע ברחוב, חשוב מאוד לציין זאת כבר בפנייה הראשונה לטיפול רפואי ולהבהיר לצוות הרפואי מה גרם לכם לנפול או להיפגע.
לאחר מכן מומלץ שהנפגע או מישהו מטעמו יצלם בהקדם את המקום בו התרחשה התאונה – מכמה זוויות ובצילומים איכותיים במצלמה עם תאריך שמופיע על התמונות שצולמו.
לאחר צילום המפגע, מומלץ לדווח למוקד העירוני של הרשות המקומית על המפגע. חשוב לציין כי
החשיבות של אי תיקון או תיקון המפגע לאחר התאונה היא קריטית עבור האחריות של העירייה, כאשר פעמים רבות תיקון המפגע על ידי הרשות המקומית עשוי להיות לטובת הנפגע.
עם כל המסמכים הרלוונטיים והתמונות מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, על מנת שזה יחווה את דעתו – בהתאם לנסיבות ולתמונות – האם בית המשפט עשוי לקבוע שמדובר במפגע של ממש שבגינו ניתן יהיה להטיל אחריות על העירייה ולחייבה בתשלום פיצויים.
הכותב, עו"ד ניסן מנו ממודיעין המתמחה בתחום נזיקין ורשלנות רפואית, הינו חבר בפורום המומחים של עיתונט. כנסו לפורום
עע.jpg)
