”צומת המוות”-כל מה שרציתם לדעת על צומת שילת-443 ואפילו לא ידעתם מה לשאול
הבוקר (ד’) מפרסם העיתון ידיעות אחרונות את מפת הצמתים המסוכנים בארץ בשנים 2007-2009. וראו זה פלא! צומת שילת ”מככב” בקבוצת עשרת הצמתים הכי מסוכנים במרכז הארץ. אז החלטתי לסקור בפניכם את עיקר הנסיבות שהביאו, לדעתי, את צומת שילת-מודיעין, למצבו. ההיסטוריה העדכנית של כביש 443 (וצומת שילת). לקרוא ולהתעצבן
משום מה, אותי לפחות, זה לא הפתיע. הרומן הארוך שלי סביב הצומת הזה שאינו עומד בפני עצמו, אלא מהווה חלק אינטגראלי מכביש 443, נמשך כבר כעשר שנים לפחות. ורק אזכיר מספר סימני דרך בעברם המשותף של השניים אלו שהובילו להכתרתו היום כ-"צומת מוות":
ריבוי תאונות דרכים לאורך כביש 443 במהלך סוף שנות התשעים ותחילת המילניום הנכחי, הביא את מע"צ (הישנה) לבצע גירוד (קירצוף) של קטעים נרחבים בכביש, בתואנה שכך "נאלץ את הנהגים לנסוע לאט יותר". טיעון מוזר אשר שלל לחלוטין את הכביש כגורם מרכזי לתאונות ושם את הנהגים כאשמים הבלעדיים.
התוצאה הייתה כמובן הפוכה- הכביש המשובש- בכוונה, הפך למסוכן יותר וכמות התאונות לא פחתה. בזמנו הערתי כי מוטב היה אילו סילקו לחלוטין את האספלט והיו מותירים אותו כדרך עפר פשוטה. בדרך זו ללא שום ספק היו נמנעות התאונות כי איש לא היה נוסע בכביש הזה.....
ובכך לא תמה הסאגה: במהלך לשיפור הנגישות מאזורי המסחר הצמודים לכביש, בשילת ובכפר רות, יחד עם תנופת הבניה והאיכלוס של מודיעין עילית (כיום- 45 אלף תושבים!!) שופרו הצמתים בכניסות וביציאות מהמושבים הללו אל צומת שילת. במהלך העבודות החליטו מתכנני השיפורים להימנע מיצירת צמתים מרומזרים, ע"י מינהור של הכניסות והיציאות הללו והקימו מינהרה אחת ביציאה ובכניסה לשילת ולכפר רות ומינהרה שניה בכניסה וביציאה מלפיד.
אבל מה קרה? המינהרות קיימות בשטח. אולם בשל עניינים אחרים של הסדרת הנגישות אליהן, הן נאטמו!! במקומן הונחו רמזורים וצמתים רגילים. בדיוק ההיפך ממה שהתכוונו המתכנים ליצור. אלו מהווים חלק בלתי נפרד ממה שאנו קוראים היום "צומת שילת". (והמינהרות?!- הן שם עדיין רק שכולם שכחו מקיומן).
ועוד קצת מעלילות "צומת שילת": בל נטעה, המושג צומת שילת כולל בתוכו מקבץ צמתים ונגישויות מכל עבריו. "צומת שילת" הינו בפועל גם צומת הכניסה לעיר מודיעין. לפני כארבע שנים החליטו במע"ץ לשפר את הצומת. במהלך כשנה של עבודות, הוסיפו נתיבים הן בחלקו הצפוני של הצומת, ביציאה צפונה לשילת ומודיעין עילית מהנתיב מירושלים, והן בנתיב הנכנס אל העיר מודיעין. כל זאת, כאשר התכנון של מחלף ראשי בכניסה למודיעין, כבר היה בשלבים מתקדמים.
אלא שבדרך זו של הרחבת הצומת, ניסו ככל הנראה במע"ץ "לדחות את הקץ". למעשה הפתרון היחיד לכל תחלואי הצומת הזה, וחלק ניכר מתחלואי כביש 443 כולו- הקמת מחלף אמיתי בכניסה לעיר מודיעין, נדחה למועד לא ידוע. ובעיריית מודיעין, יודעים שמדובר בבעיה קשה. אולם הצומת עצמו, נמצא באחריות מע"ץ ולא באחריות העירייה (פזמון מוכר??).
ואם חשבתם שבכך הגענו לקץ הטיעונים? טעיתם!, בהשקט ובבטחה, מתכננים ממש בימים אלה להקים תחנת דלק חדשה על כביש 443. ואיפה?! בדיוק בצומת שילת!, נכון שהיום לכל אורך כביש 443 שתי תחנות תדלוק יחידות: "דור" שליד בית חורון ו"סונול" שילת (גם היא בצומת..) ואכן יש מקום לתחנות תדלוק נוספות לאורכו. אבל האם צומת שילת הוא המקום הראוי? ספק רב. מה שאינו נמצא בספק זו העובדה שתחנת דלק שעומדת לקום בצומת, לא תוסיף בטיחות לנוסעים במקום. התחנה תוסיף ממשקים לכביש העמוס ממילא, בדיוק בנקודה הבעייתית ביותר בו- בצומת.
כששאלתי את מי שהיה בשעתו סמנכ"ל התפעול של מע"ץ הישנה, מר יוסי קופ, מדוע לא הופכים את כביש 443 לכביש מהיר?, הוא ענה לי בלי שום מצמוץ שהסיבה לכך היא מכוונת! במע"ץ לא רוצים להשקיע בכביש 443. כי בתכנון ארוך טווח, כביש 443 אינו אמור להישאר כביש בינעירוני מרכזי. "כביש 45 (!?) אמור להחליף אותו ככביש השני (עם כביש 1), כדרך המהירה לירושלים"... ומי שאינו מבין עדיין, כביש 45 היה כביש שתוכנן לחבר את תל-אביב עם רבת עמון...... "כביש השלום" קראו לו. היום רוב נתיבו עובר על כביש המערכת שצמוד לגדר ההפרדה ובהמשכו מזרחה בין הכפרים הערביים שבדרך לרמאללה-ביתוניא, שם, לאור הקורה בנעלין או בחרבתא, ספק אם תרצה מדינת ישראל להיכנס להרפתקה נוספת של עקירת מטעי זיתים או תפיסה בכח של אדמות כפרים לאורך נתיב הכביש.
רק מה? בינתיים טרם בוטלה לחלוטין החלטת הממשלה שאישרה את כביש 45 ככביש העתידי לירושלים ולרבת עמון. וכל עוד התכנית קיימת, קל למע"ץ להמשיך ולהיתלות בה כסיבה מספקת להימנע מלהשקיע כספים בכביש האמיתי והקיים-443 בשם כביש שברור לכל שסלילתו לא תחל לפחות בעשרים השנים הקרובות (אם בכלל).
על כל זאת נוסיף החלטה תמוהה, שבמסגרתה נבנו הרחבות מושב שילת בדיוק על כביש 4466. איפה הכביש הזה? נו, טוב ששאלתם: כביש 4466 זהו הכביש הפנימי שחיבר עד לפני כארבע שנים בין צומת הכניסה למושב שילת לצומת קברות המכבים שעל כביש 443. בשקט בשקט, ביטל מע"ץ את הכביש לחלוטין. יתרונו של הכביש היה ביכולתו להסיט את כל התנועה אל צומת שילת-443, מישובי בנימין ומודיעין עילית לנתיב עוקף את הצומת שאפשר התחברות לכביש 443 מערבה יותר.
בכך הייתה תנועת מאות כלי רכב המגיעים לצומת שילת מצפון, מועתקת לנקודה עמוסה פחות. אלא שחסרונו היה שנתיב הכביש חצה את תכנית ההרחבה של מושב שילת. הפתרון שניתן (ועד היום ספק אם היה זה פתרון חוקי), היה לבטל לחלוטין את כביש 4466. ע"י ניתוקו בחלק ההרחבה של המושב. בפועל סגרה מע"ץ כביש אולם לא נתנה שום פתרון לחלופה לסגירתו....
ולסיום, איך כמעט שכחנו? החלטת משרד התחבורה האחרונה, להסיט במהלך שעות הבוקר את כל המשאיות לירושלים וממנה מכביש 1 לכביש 443. היום, בתום כחודש להחלטה, אנחנו יודעים שהתווספו לצומת שילת עוד 1000 משאיות בכל בוקר. אמנם עפ"י הודעת משרד התחבורה התוספת הזו "שיפרה את הנסיעה בכביש 443" עובדה תמוהה לכשעצמה, אבל שום דבר אחר לא נעשה כדי לשפר את התנועה בכביש 443 ובצומת מודיעין-שילת. (בעצם למה לעשות??- הרי תוספת המשאיות רק שיפרה את המצב...).
וכך קוראים יקרים, אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה: כביש 443 ממשיך לכלול את צומת שילת כ"צומת מוות", כביש 443 לא מתוכנן אפילו להפוך לכביש מהיר והמשמעות: אין היום שום תאריך לתחילת הקמתו של מחלף בכניסה למודיעין. צומת שילת-מודיעין הפכה לצוואר בקבוק בשל ביטול כביש 4466. התווספו עוד 1000 משאיות הנוסעות בשעות הבוקר דרכו. ו.. כבישי העיר מודיעין הפכו לנתיב המעבר המועדף (הקצר ביותר) מדרום הארץ לעבר צפון ירושלים והשומרון. בכלל זה גם כל הדלק, והסחורות מנמל אשדוד (ובעתיד אולי שוב, גם מעזה) אל השומרון.
אולי בעצם, הפיגועים שעשויים לחזור אליו, לאחר החלטת בית המשפט לפתוח את 443 מחדש לתנועת כלי רכב פלסטינאים, יהיו רק לטובה....: הם יפחיתו את כמות הנוסעים בכביש וממילא גם בצומת שילת-מודיעין. מעניין מה יהיה היחס הגבוה יותר: נפגעים מתאונות או נפגעים מפיגועי פח"ע?... לדעתי, הכביש ותאונות 443 ינצחו, עם יד אחת קשורה מאחור, את החמא"ס ושאר אוהבי ישראל.
מה דעתכם?
עע.jpg)
