איך נכון לנהוג כהורים? / חוה גל
כתבתה של חוה גל, מנהלת פורום להדרכת הורים ומשפחות:”איך נכון לנהוג כהורים? לעשות עבור הילד ולמזער נזקים? לאפשר להתנסות, לבחור ולפתח יכולות התמודדות? עם כן, עד כמה?”. להמשך קריאה- כנסו..
איך נכון לנהוג כהורים?
לעשות עבור הילד ולמזער נזקים?
לאפשר להתנסות, לבחור ולפתח יכולות התמודדות?
עם כן, עד כמה?
כהורים אנחנו כמובן מעוניינים בשניי העולמות:
רוצים לגונן על הילד ולמנוע ממנו כאב וקושי, אך באותה נשימה מבינים את יתרונות העצמאות והביטחון העצמי ורוצים לגדל ילדים עם יכולות התמודדות, עצמאייים ובטוחים בעצמם.
אבל מהו האיזון הנכון?
1. האם כהורים אנו מוצאים עצמנו מסדרים את המציאות עבור ילדיינו בכדיי למנוע מהם כאב ואכזבה?
2. האם אנו דורשים מהסביבה (מערכת חינוך, חוגים, חברים) התייחסות מיוחדת כיוון שאנו רואים את ילדנו כשונה ורגיש?
3. לא מאמינים ביכולתו להסתדר ולהתגמש?
4. האם אנו עושים פעולות מיותרות עבורו?
לא סומכים עליו שיעשה אותם כראוי?
אם הנהנתם (בחיוב וחיוך) קיימת סבירות גבוהה שאתם נמנים עם ההורים הפועלים מתוך מחשבה שהעולם "גדול" על ילדכם.
אתם בוחרים לשמש לו כמתווכיי העולם.
הורים אלה מוצאים עצמם מתאמצים ועושים עבור הילד יתר על המידה:
מכינים מערכת , בוחרים עבורו בגדים, פעילים מאוד סביב נושא האוכל, מתדרכים אנשיי חינוך ומצמצים בחירה והתנסות.
"מעבדים" את מציאות החיים והשלכותיה בכדיי למנוע מהילד כאב, אכזבה וקושי.
הילד גדל בתוך בועת-חיים המונעת ממנו ללמוד אחריות אישית, להכיר בתחושות הכאב, האכזבה, להפעיל מחשבה ולהנות מסיפוק והצלחה.
הפרדוקס הוא שלעיתים קרובות ילדים אלה משלמים מחיר גבוהה יותר מאחרים.
הם חווים פער בין ההתנהלות בבית לחיים שבחוץ. נתקלים במצבים שהחיים מזמנים עבורם, ומרגישים קושי גדול בהתמודדות כיוון שלא אומנו והורגלו לכך.
הם מצפים לקודיי התנהגות שונים מהסביבה ולעיתים קרובות מגיבים בצורה מוגזמת ולא מתאימה לסיטואציה.
תלות זו משרתת את ההורה בלבד, את פחדיו וקשייו. לעיתים היא משרתת הורים המבקשים לקצר תהליכים ולהיות בטוחים שהדברים נעשים כמו שהם רוצים, באופן ובזמן הרצוי.
איך מרגילים ילד לעצמאות? איך תורמים לחוסנו?
משנים תפיסה אישית ופועלים
עבור הילד ולא עבור עצמנו.
כולנו רוצים ילדים מאושרים.
אושר טמון בחלקו הגדול ביכולות ההתמודדות שלנו במעגליי החיים:
לזוז צעד אחד קטנטן אחורה ולאפשר לילד לעשות לבדו, כמובן תלוי גיל ויכולת.
מטלות בסיסיות שיאפשרו לו להרגיש שהוא בוחר ומחליט, פועל לבדו ואנו סומכים עליו בביצוע ובהחלטות (כמובן בהחלטות קטנות שאינן מזיקות ומסכנות אותו).
גם במידה ואנו רואים שהביצוע אינו מושלם, לעודד ולשקף את ההשיג, לשים דגש על החיוב,
לחזק ולשמוח איתו.
לנסות להימנע ככל האפשר מביקורת וקוצר-רוח, הן מעוררת כעס ומונעות מילד את הרצון הבסיסי
לנסות שנית.
לאהבה ההורית כוח אדיר.
מתקיימת מעצם נוכחותו וקיומו של הילד ואינה תלויה בדבר.
ביכולתה להאיר ולחזק, לחשל ולנסוך ביטחון. משפיעה על כל מהלך החיים של הילד וכאדם בוגר.
מעוניינים לדעת עוד? הצטרפו אליי לקורס הממוקד
חוה גל- מדריכת הורים ומשפחה
יש לכם עוד שאלות לחוה גל? כנסו!
052-2660786
עע.jpg)
