יתרונות הגישור בפתרון מחלוקות בגיל השלישי
גילה של אוכלוסיית העולם המערבי עולה בהתמדה. בשנת 2030 צפוי מספרם של האנשים שגילם עולה על 65 שנה לעמוד על שיעור של כ- 30% מהאוכלוסייה.
גילה של אוכלוסיית העולם המערבי עולה בהתמדה. בשנת 2030 צפוי מספרם של האנשים שגילם עולה על 65 שנה לעמוד על שיעור של כ- 30% מהאוכלוסייה.
העלייה בתוחלת החיים מציבה בפני אנשים רבים אתגרים הכרוכים בהסתגלות לשינוי. השינוי המרכזי המצריך הסתגלות הוא המעבר שאותו חווים אנשים בגיל השלישי מניהול חייהם באופן אוטונומי ועצמאי ,לחיים תוך מידה כזו או אחרת של תלות באחרים.
המשפחה היא הגורם העיקרי המספק מענה לתלות זו ולכן זה מחייב יותר ויותר משפחות להיות מעורבות בקבלת החלטות הנוגעות לבני משפחתם אשר נמצאים בגיל השלישי. החלטות כאלה עשויות להתייחס :
*לבריאותו של האדם כמו: אשפוז, טיפול רפואי, השגת המשאבים הכלכליים לצורך הטיפול,
*למקום מגוריו כמו: מעבר למסגרת בית אבות,
*להסדרים כספיים ורכושיים כגון: צוואות וירושות.
לעיתים מרבית הטיפול נעשה על ידי בן-משפחה אחד בלבד אך קבלת ההחלטות נעשית ע"י בני משפחה רבים, מצב זה יוצר רגשות זעם והתנגדות ומסלים את הסכסוך.
תהלכי קבלת ההחלטות במשפחה בדרך כלל טעונים מבחינה רגשית ופעמים רבות מתעוררים במסגרתם קונפליקטים וסכסוכים.
מלבד סכסוכים במשפחה, עשויים אנשים בגיל השלישי כמו בכל גיל להיות מעורבים בסכסוכי צרכנות, סכסוכי שכנים ועוד.
ובמידה שאותם אנשים מתגוררים בבית אבות, יכולים להתעורר סכסוכים עם צוות בית האבות, עם הדיירים האחרים ועוד.
אנשים בגיל השלישי מעדיפים לשמור את העניינים המשפחתיים "בתוך המשפחה" ומעוניינים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם.
משום כך, ימנעו לעיתים להשתמש בעזרה חיצונית לפתרון המחלוקות. סכסוכים שמעורבים בהם אנשים בגיל השלישי עשויים ללבוש אופי של התנגשות בין ערכים העשויים לשקף גם "פערי דורות".
גישור באופן כללי מבוסס על העיקרון שזכותו של כל אדם לקבל החלטות באשר לגורלו בדרך של בחירה חופשית.
תהליך הגישור שם לו למטרה לתת מענה לצורכיהם של כל הצדדים לו וכך מתאפשרת "הגדלת העוגה" מבחינת השלם גדול מסך חלקיו , כלומר גיוס של כלל המשאבים של המעורבים בסכסוך ומציאת פתרונות יצירתיים וגמישים שמותאמים באופן המיטבי לצדדים לגישור.
יתרונות הגישור בפתרון מחלוקות בגיל השלישי :
איזון הכוחות בגישור
*המגשר יכול לוודא כי יישמרו יחסי כוחות מאוזנים בגישור במיוחד עליו לעשות זאת בסכסוכים שמעורבים בהם בני הגיל השלישי. שכן מצד אחד, בני הגיל השלישי עלולים לחוש עצמם חלשים לעומת המשתתפים האחרים בגישור בשל חוסר תמיכת בני המשפחה האחרים, בשל בריאות לקויה , רגשי אשמה, ועוד.
ומן הצד האחר ,איזון הכוחות עשוי גם להיות מוטה דווקא לטובתו של האדם בגיל השלישי ,בשל האפשרות שיהיה בעל כוח רב יחסי כתוצאה מהכבוד שרוחשים אליו ו/או היסטוריה משפחתית, ו/או כל סיבה אחרת.
אשר על כן,המגשר מחויב לתהליך שיבטיח איזון כוחות.
הבטחת תנאים אופטימליים בתהליך הגישור
* הליך גישור אפקטיבי מותנה בנגישות של כל הצדדים לתהליך ולכל המתרחש במסגרתו. הבטחת הנגישות מצריכה, בחינת כשירותם של כל בעלי העניין להשתתף בגישור, שימוש בייעוץ מקצועי, שימוש בעזרים, נגישות תקשורתית, נגישות פיזית. המגשר אמור להבטיח שכל התנאים האלה יקוימו.
הבנת הצרכים של הצדדים
*יש להתאים את התהליך לצורכי הצדדים. למשל: גם אם הוכרז צד כפסול דין, מוצע לאפשר לו להיות נוכח בגישור יחד עם האפוטרופוס שלו. אם יש צד הזקוק לליווי ו/או תמיכה, חשוב שתהיה לצד התמיכה הנ"ל.
הסכמי ביניים
הגישור מאפשר לערוך הסכמי ביניים בין הצדדים ובכך להתקדם עקב בצד אגודל בתהליך ומבלי לזעזע בבת אחת את המערכת כולה. הסכמי הביניים נותנים מימד של הדרגתיות בתהליך ופחות מאיימים.
ולסיכום, הצדדים בעזרת המגשר יכולים להגיע לפתרונות יצירתיים ולבחון את יישומם . חשוב לערוך בוחן מציאות לאור היכולת הכלכלית , הפיזית והמנטלית של הצדדים. ניתן אף לערוך הסכמי ביניים ובכך להקל על הצדדים להסתגל למצב החדש .
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
