טיפול רגשי שירה רות הרפז - מודיעין

שלום עידית (שם בדוי),

ראשית חשוב לי להדגיש שטיפול באדם עם הפרעת אכילה לרוב מצריך מעורבות של כמה גורמי טיפול על-מנת לתת מענה כוללני לקשיים ולתופעות הנילוות. הטיפול הרגשי עשוי להיות חלק מההתערבויות במצב הזה.

הבחירה שלך במילה "להפטר" נשמעת כרצון (מובן) לפתרון מהיר ומוחלט של הבעיה להבדיל ממצב שנגרר לאורך זמן. לצערי אין פתרונות קסם ושינוי לעולם יהיה תהליך הדרגתי שמצריך סבלנות, נחישות ומוכנות לקחת אחריות על התהליך.

בקצרה אגיד שלפי התיאוריה האדלריאנית, שעומדת בבסיס הגישה הטיפולית שלי, חלק ניכר ממה שמכונה "הפרעות" הוא התנהגות יצירתית של האדם שמנסה לפתור בעיה כלשהי או לתת מענה על צורך חסר.  הבעיתיות בכך מתחילה כשהפתרון הנבחר (האופן שבו מתבטאת הפרעת האכילה, לשאלתך) מייצר בעיות חדשות שמלוות במחיר שהולך וגדל ומשפיע על החיים בצורה מהותית. שם הפתרון כבר מפריע ובעצם הופך ל"הפרעה". 

בטיפול חשוב שיתקיימו שני רבדים. האחד, שינויים בכל מה שקשור להתנהלות ישירה סביב אוכל ואכילה, אלה לרוב יהיו באחריות גורם מטפל המוסמך לכך - הרופא המטפל, תזונאית, דיאטנית. שינויים התנהגותיים אלה חשובים מאד שמשפיעים באופן מיידי על הבריאות והתפקוד.

הרובד השני שמתאפשר לאחר שמושג איזון ראשוני הוא התנועה ההדרגתית לכיוון שינויים תפיסתיים ורגשיים בהתייחסות לנושא. נקודת המוצא לשינוי תהיה שכשם שהאדם יכול היה להמציא את הפתרון הקודם, זה שהתבטא ב"הפרעת אכילה", כך יכול להמציא רעיונות אחרים, אולי מועילים יותר ומזיקים פחות. כששני הרבדים האלה מתקיימים מתוך לקיחת אחריות של האדם על עצמו, בריאותו והבחירות שלו, יכול להווצר שינוי שישתרש ויישמר לאורך זמן. 

מקווה ששתובתי נתנה מענה לשאלתך,

שירה

0522784639