המורות והמורים הם שגרירי נפש של הילדים/ות
המורות והמורים בישראל הם חוד החנית בזיהוי ובאבחנה של מצוקה אצל ילדים וילדות ובני ובנות נוער. הם העומדים בשער ורואים את הילדים, ובאופן יומיומי את בני ובנות הנוער הן רואות לעתים יותר מאשר הוריהם
מורות ומורים בישראל הם חוד החנית בזיהוי ובאבחנה של מצוקה אצל ילדים וילדות ובני ובנות נוער, הן והם שגרירי נפש של ילדים.ות ובני.ות נוער. הם העומדים בשער ורואים את הילדים באופן יומיומי, את בני ובנות הנוער הן רואות לעתים יותר מאשר הוריהם, הן מכירות אותם ויכולות לראות האם חל שינוי בהתנהגות, בתפקוד הלימוד והחברתי ולהיות הראשונים שמתריעים על בעיה וגם לתת לה מענה ראשוני. הם והן נמצאות בשער אל נפשם של הילדים והילדות. את בני ובנות הנוער הם פוגשים לעיתים יותר מאשר הוריהם, יכולים לראות מצב של מצוקה רגשית, להתריע על כך ואף להגיש עזרה ראשונה – אוזן קשובה ועצה טובה.
הבעיות יכולות להיות מצוקה לימודית או חברתית, בעיות הקשורות במסכים, בהתמכרות אליהם, בחרם ובשיום ועד לבעיות בבית – החל מבעיות תזונה ומרחב מחיה נאות דרך מחלות במשפחה ועד לבעיות התעללות.
המורים.ות נתפסים כמי שעוסקים בהעברת ידע, וחינוך להרגלי למידה והרגלים חברתיים ולא היא. מקצוע ההוראה מורכב וקריטי להתפתחות תקינה של ילדים ונוער. זהו מקצוע רחב ידיים והציפיות של התלמידים, של ההורים ושל המערכת גבוהות מאוד. מלבד הקניית ידע קיים בתפקיד רובד נסתר, אולם נוכח של ראייה ואבחון של קשיים קוגניטיביים, לימודיים, חברתיים ורגשיים, מה שדורש מהמורות קשב רב, תשומת לב לפרטים ולחריגות בתפקוד ובמצב הרגשי של הילד וידע בתחום בריאות הנפש.
בימים אלה של זוועות השבעה באוקטובר 2023, של המלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה, ילדים וילדות ובני ובנות נוער עברו אירועי טראומה קשים, חלקם נמשכים עד היום. עולות חרדות, קיים קושי להתרכז וללמוד, יש עלייה במקרי דיכאון ובפגיעה עצמית, אם בחיתוכים ושריטות הגפיים או הבטן, או בדיבורים על רצון למות. עקב המצב קיימת עלייה חדה באלימות לסוגיה: אלימות מילולית, גופנית ומינית. קיימת עלייה בהתמכרות למסכים, באלימות וירטואלית, בשיימינג ובאלימות מינית ברשתות.
כיום, בעקבות השבעה באוקטובר שהשאירה צלקת של טראומה באומה הישראלית ועת המלחמה המתחוללת בישראל, מתמודדים מורים ומורות עם אתגרים גדולים הרבה יותר. ילדים ובני נוער שעברו את התופת בשבעה באוקטובר, שאיבדו בני משפחה, ילדים המפונים מבתיהם, משפחות בתהליך טראומה מתמשך והמשך המלחמה ואירועי הטראומה כל אלה מביאים לעלייה בקשת של סימפטומים, חלקם קשים ואלימים.
הכותבת: מאת נטע ענבר-סבן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית
נטע ענבר סבן היא מחברת שלושה ספרי פסיכולוגיה, שהאחרון בהם "נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור) יצא לאור בימים אלו ונמכר בחנויות הספרים ברחבי הארץ
עע.jpg)
