שלום מתן,

כשאנחנו חושבים על בריאות העצם, הדבר הראשון שעולה בדרך כלל הוא סידן. אבל העצמות שלנו הן רקמה חיה ודינמית, שעוברת לאורך החיים תהליכים מתמידים של בנייה, פירוק והתחדשות.

עם השנים מתרחשת ירידה טבעית בצפיפות העצם, והיא עלולה להיות מואצת בתקופת גיל המעבר, בחוסר פעילות גופנית, בתזונה שאינה מספקת ובמצבים בריאותיים מסוימים כמו אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס.

לכן, הטיפול בבריאות העצם לא צריך להתחיל רק כשמקבלים אבחנה. המניעה נבנית בכל יום – וגם דרך הצלחת שלנו.

סידן הוא מינרל מרכזי, אבל הוא אינו פועל לבד. העצם זקוקה גם לחלבון, ויטמין D, ויטמין K, מגנזיום, זרחן, אבץ, אשלגן וחומצות שומן מסוג אומגה 3.

אז איך מכניסים את כל אלה לתזונה היומיומית?

כדאי להתחיל את היום עם מקור איכותי של חלבון: יוגורט טבעי, ביצים, טופו, גבינה, טחינה או משקה סויה מועשר. חלבון חשוב לא רק לשמירה על מסת השריר – הוא גם חלק מהמבנה של העצם.

במהלך היום כדאי לשלב שפע של ירקות, ובמיוחד ירקות ירוקים כמו ברוקולי, בוק צ'וי, רוקט, גרגר הנחלים, פטרוזיליה וירקות ממשפחת המצליבים.

גם קטניות, שקדים, אגוזים, שומשום וטחינה יכולים לספק מינרלים חשובים, ובהם סידן ומגנזיום.

מקורות טובים לאומגה 3 הם דגים שמנים כמו סרדינים, סלמון ומקרל, ולצדם אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן. סרדינים הנאכלים עם העצמות מעניינים במיוחד משום שהם משלבים חלבון, סידן ואומגה 3.

וכמובן, פירות וירקות מגוונים מספקים אשלגן, ויטמין C ונוגדי חמצון – כחלק מתזונה שתומכת בבריאות הכללית ובמערכת השלד.

ויש מרכיב נוסף שאף מזון לא יכול להחליף: תנועה. הליכה, עלייה במדרגות ובעיקר אימוני כוח ופעילות נושאת משקל מספקים לעצם את הגירוי שהיא זקוקה לו. פעילות גופנית סדירה ואימוני כוח הם חלק חשוב מהאסטרטגיה לשמירה על העצם לאורך השנים.

בריאות העצם אינה תלויה במזון אחד, בוויטמין אחד או בתוסף אחד.

היא נבנית מתזונה מגוונת ומספקת, חלבון איכותי, מינרלים, תנועה, כוח והתמדה.

כי כשאנחנו משקיעים בעצמות שלנו היום, אנחנו משקיעים גם ביכולת שלנו לנוע, להיות עצמאיים ולשמור על איכות החיים שלנו בשנים הבאות.

באהבה,
לוסי 💚
Coach4HealthForm

נטורופתית ND

  היוטיוב שלי    האתר שלי

0585430091

יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין נטורופתית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0585430092 המיניסייט שלי

שלום אריקה,

כדי להעריך אם החיסכון הקיים (בצירוף החסכונות העתידיים) יספיק לתקופת הפרישה, נהוג לבצע חישוב המתבסס על יחס התחלופה, צפי ההוצאות, ומקדם פרישה משוער.

הנה השלבים המרכזיים לחישוב והערכה:

1. הגדרת יעד ההכנסה החודשית בפרישה

נקודת המוצא היא ההכנסה החודשית הנדרשת לך לשמירה על רמת החיים הרצויה.

• כלל אצבע (יחס תחלופה): נהוג להעריך שבגיל פרישה נדרשים כ-70% עד 80% מההכנסה הממוצעת בשנות העבודה המאוחרות.

• ההנחה היא שהוצאות מסוימות יורדות (כמו גידול ילדים, משכנתא או נסיעות לעבודה), אך הוצאות אחרות עשויות לעלות (פנאי, בריאות וסיעוד).

2. מיפוי כל הפיגומים והמקורות הפיננסיים

יש לרכז את כל המקורות הצפויים להניב הכנסה החל מגיל הפרישה:

• חיסכון פנסיוני חובה: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל.

• חיסכון נזיל ומכשירים משלימים: קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות, תיק השקעות עצמאי, פיקדונות.

• קצבאות מדינה: קצבת אזרח ותיק המשתלמת מהמוסד לביטוח לאומי.

• נכסים והכנסות נוספות: נדל"ן מניב, עסק פעיל או ירושות צפויות.

3. חישוב "ההון הנדרש" (אומדן מספרי)

כדי לגזור כמה הון כולל דרוש ביום הפרישה כדי לייצר קצבה מבוקשת, משתמשים במקדמי המרה או בכללי משיכה:

• לפי מקדם פרישה מוערך: במכשירים קצבתיים (כמו קרן פנסיה), כל כ-200 ש"ח של הון צבור מתורגמים ל-1 ש"ח של קצבה חודשית לכל החיים (מקדם של כ-200, המשתנה לפי מין, גיל פרישה ומסלול).

  • דוגמה: לקבלת קצבה של 15,000 ש"ח בחודש, נדרש הון כולל צבור של כ-3,000,000 ש"ח ביום הפרישה.

• כלל ה-4% (להון נזיל בשוק ההון): אם מדובר בהון פרטי שאינו משולם כקצבה מובטחת מקרן פנסיה, משיכה של 4% בשנה מהתיק נחשבת היסטורית לשיעור שמחזיק מעמד כ-30 שנה.

  • דוגמה: הון של 3,000,000 ש"ח יאפשר משיכה של כ-120,000 ש"ח בשנה (כ-10,000 ש"ח בחודש לפני מס).

4. בחינת קצב הגידול של החיסכון הקיים

הסכום שחסכת עד כה ימשיך לצבור תשואה וריבית דרבית עד גיל הפרישה, ובמקביל יתווספו לו ההפקדות החודשיות השוטפות.

נוסחת ההערכה לוקחת בחשבון:

1. הסכום המצטבר כיום.

2. מספר השנים שנותרו עד הפרישה.

3. קצב ההפקדה החודשי העתידי.

4. תשואה שנתית ריאלית ממוצעת משוערת (נטו, לאחר ניכוי מדד ודמי ניהול – נהוג להניח בין 3% ל-5% במסלולים כלליים/מנייתיים לטווח ארוך).

5. הכלים המעשיים לבדיקה מדויקת

• דו"ח מסלקה פנסיונית / הר הכסף: מאפשר לקבל תמונה מלאה ומרוכזת של כל החסכונות הפנסיוניים והבנקאיים הרשומים על שמך.

• סימולטורים פנסיוניים: באתרים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה ניתן להזין את הנתונים המעודכנים לקבלת תחזית הקצבה הצפויה בגיל הפרישה הרצוי.

• תכנון פרישה מקצועי: מומלץ לעבור ייעוץ פנסיוני או תכנון פיננסי בלתי-תלוי לקראת עשור לפני הפרישה כדי לבצע התאמות במסלולי ההשקעה, במקלטי המס ובקצב ההפקדות.

בברכה,
גדי ברקאי.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום נווה,

הבחירה בין השקעה עצמאית בשוק ההון לבין קופת גמל להשקעה תלויה במידת המעורבות שתרצי בניהול הכסף, בגמישות שחשובה לך, ובאופן שבו תרצי לממש את הכספים ברווח או בפרישה.

כאשר היעד המרכזי הוא חיסכון לגיל פרישה, יש לקופת גמל להשקעה יתרון מס קריטי, לצד פשרות בניהול ובעלויות.

ההבדלים המשמעותיים בין המסלולים

מה כדאי יותר לחיסכון עבור גיל פרישה?

מתי כדאי להעדיף קופת גמל להשקעה?

1. עיקרון הקצבה הפטורה: אם המטרה היא להפוך את הסכום לקצבה חודשית נוספת החל מגיל 60, הטבת המס היא משמעותית מאוד – הרווחים שצבאת פטורים לחלוטין ממס רווחי הון, והקצבה פטורה ממס הכנסה.

2. ניהול "שכח ומצא": אם את מעדיפה שלא לעסוק בבחירת מניות, בניהול תיקים או במעקב שוטף, ומעדיפה לתת לגוף מוסדי לנהל את ההשקעה במסלול שנבחר.

3. דחיית מס במעבר בין מסלולים: אפשר לשנות רמת סיכון (למשל, לעבור ממסלול מנייתי למסלול סולידי יותר ככל שמתקרבים לגיל הפרישה) מבלי לשלם מס באמצע.

מתי כדאי להעדיף שוק ההון באופן עצמאי?

1. סכומים הגבוהים מתקרת ההפקדה: אם ברצונך להפקיד סכום השווה או עולה על תקרת ההפקדה השנתית בקופת גמל להשקעה (כ-79,000 ש"ח בשנה).

2. חיסכון בעלויות ובחירה נרחבת: השקעה עצמאית במדדים עולמיים רחבים (כמו S&P 500 או מדדי מניות עולמיים) דרך קרנות סל מחקות מאפשרת דמי ניהול מזעריים ופיזור רחב מאוד.

3. תכנון למשיכה הונית (חד-פעמית): אם הכוונה מראש היא למשוך את הכסף כסכום חד-פעמי בגיל פרישה ולא כקצבה, יתרון הפטור ממס של קופת הגמל מתבטל (בשני המקרים ישולם 25% מס על הרווח), ואז דמי הניהול הנמוכים בשוק ההון העצמאי עשויים להכריע.

(הערה: לחיסכון ממוקד לפרישה שווה לבחון במקביל גם מכשירים כמו קרן השתלמות אם יש זכאות, או קופת גמל לפיקון 190 במידה שמדובר בהפקדת סכום חד-פעמי גדול לקראת גיל 60).

בברכה,
גדי ברקאי.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום נתנאל,

התרופה VixiV פועלת על המוח באמצעות שילוב סינרגיסטי (משלים ומחזק) של שני חומרים פעילים: בופרופיון (Bupropion) ונלט רקסון (Naltrexone).

שני רכיבים אלו פועלים במקביל על שני אזורים שונים במוח השולטים באכילה:

1. ההיפותלמוס (מרכז הרעב והשובע): האזור שאחראי על ויסות אנרגיה ותחושת רעב פיזיולוגית.

2. המערכת המזולימבית (מערכת הגמול והעונג): האזור שאחראי על ה"חשק" לאוכל (Cravings), אכילה רגשית וההנאה מאוכל.

1. השפעה על מרכז הרעב והשובע (ההיפותלמוס)

בשביל להבין את הפעולה, אפשר לדמיין את התהליך במוח כדוושת גז ובלם:

• הפעלת דוושת הגז (בופרופיון): הבופרופיון מעלה את רמות הנוירוטרנסמיטורים דופמין ונוראדרנלין במוח. פעולה זו מפעילה נוירונים ספציפיים בהיפותלמוס הנקראים POMC. כשהם מופעלים, הם מפרישים הורמון שמשדר למוח: "אני שבע, אפשר להפסיק לאכול".

• ניטרול הבלם האוטומטי (נלט רקסון): באופן טבעי, כשתאי ה-POMC מופעלים, המוח מפריש גם אנדורפינים שמפעילים "בלם" (משוב שלילי) כדי להשתיק את אות השובע בחזרה. הנלט רקסון חוסם את הבלם הזה.

• התוצאה: האות של השובע נשאר פתוח ופעיל לאורך זמן, מה שמפחית את תחושת הרעב הבסיסית ומגביר את תחושת השובע לאחר ארוחות קטנות יותר.

2. השפעה על מערכת התגמול (הפחתת ה"חשק" והאכילה הרגשית)

לא כל האכילה שלנו נובעת מרעב פיזיולוגי; חלק גדול ממנה מונע מהשתוקקות למזון מנחם או עתיר קלוריות (פחמימות, מתוקים, שומן).

• השילוב של שני החומרים משפיע על המסלולים הדופמינרגיים והאופיואידיים במערכת הגמול במוח.

• פעולה זו מנמיכה את עוצמת האות שגורם להנאה המוגזמת מאוכל ואת המחשבות הבלתי-פוסקות על מזון (מפחיתה את ה-"Food Noise").

• התוצאה: קל יותר להגיד "לא" לנשנושים, ויורד הצורך באכילה אימפולסיבית או רגשית.

לסיכום

בזמן שתרופות מסוימות לירידה במשקל פועלות בעיקר על מערכת העיכול והשהיית ריקון הקיבה, VixiV פועלת ישירות על מרכזי השליטה במוח: היא משדרת אותות שובע חזקים יותר ומחלישה את הגירוי המוחי שגורם להשתוקקות למזון.

בברכה,
יולי לב

0542240694

יש לכם עוד שאלות ליולי לב VixiV לירידה במשקל? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-2240694  האתר שלי

מצאו אותי ב-f

שלום מרים,

זו שאלה מצוינת

רק שלדעתי היא מגיעה מוקדם מדי

אחרי 15 שנה של ליווי משקיעים ומאות עסקאות, למדתי שהטעות הראשונה של משקיעים מתחילים היא לא בהכרח לבחור דירה לא נכונה

היא להתחיל לחפש דירה לפני שהם יודעים מה הם בכלל מחפשים

לפני הנכס, צריך להבין את המשקיע

נניח שיש לכם הון עצמי ואתם רוצים לרכוש דירה להשקעה

אפשר לפתוח אתרי נדל״ן, לבדוק מחירים, לדבר עם מתווכים ולהתחיל לקבל הצעות

ובתוך זמן קצר מאוד קורה משהו שאני רואה שוב ושוב

יש יותר מדי מידע

אזור אחד מבטיח תשואה גבוהה

באזור אחר מדברים על התחדשות עירונית

מישהו מספר לכם שחייבים לקנות רק מקבלן

ומישהו אחר בטוח שדווקא יד שנייה היא ההשקעה הנכונה

כולם יכולים להיות צודקים

אבל לא בהכרח עבורכם

השקעת נדל״ן טובה מתחילה במטרה

לפני שבודקים איפה לקנות, אני רוצה לדעת למה קונים

האם המטרה היא ליצור הכנסה חודשית?

להגדיל את ההון?

לבנות ביטחון כלכלי לשנים הבאות?

לעזור לילדים בעתיד?

או אולי ליצור נכס שאפשר יהיה לממש בעוד כמה שנים?

אותה דירה יכולה להיות השקעה מצוינת עבור משקיע אחד ולא מתאימה בכלל למשקיע אחר

לכן מבחינתי ליווי משקיעים בנדל״ן לא מתחיל בחיפוש נכסים

הוא מתחיל בהבנת האדם שעומד לרכוש אותם

המספרים מגיעים לפני התמונות

אחרי שהמטרה ברורה, מגיע שלב שאני אוהבת במיוחד

המספרים

כמה הון עצמי באמת עומד לרשותכם?

איזה מימון אפשר לקבל?

מה תהיה ההוצאה החודשית?

מהן עלויות הרכישה מעבר למחיר הדירה?

ומה יקרה אם יהיו הוצאות שלא תכננתם?

רק אחרי שיש תשובות לשאלות האלה אפשר להתחיל לבנות מסגרת אמיתית להשקעה

זו גם הסיבה שאני לא אוהבת להתחיל מתקציב שנשמע בערך נכון

בהשקעות נדל״ן, בערך יכול לעלות הרבה כסף

עכשיו אפשר להתחיל לחפש

רק בשלב הזה אני עוברת לשאלה שכולם רצו לשאול כבר בהתחלה

איפה כדאי לקנות?

עכשיו כבר אפשר לבדוק אזורים בהתאם למטרה, לתקציב ולסוג ההשקעה

אפשר לבדוק ביקוש לשכירות

מחירי עסקאות אמיתיות

תוכניות עתידיות

התחדשות עירונית

אוכלוסייה

תחבורה

מקומות תעסוקה

וכמובן את המספרים של העסקה עצמה

פתאום החיפוש הופך להיות הרבה יותר פשוט

במקום לבדוק עשרות דירות ולנסות להבין איזו מהן טובה, יודעים מראש אילו עסקאות בכלל מתאימות לבדיקה

ויש עוד משהו שלמדתי בדרך

הרבה אנשים חושבים שהמטרה בליווי משקיעים היא למצוא להם דירה

אני רואה את זה אחרת

המטרה היא לעזור למשקיע לקבל החלטה שהוא מבין אותה

לדעת למה בחר דווקא בנכס הזה

מה היתרונות שלו

מה הסיכונים

מה צריך לקרות כדי שההשקעה תעבוד

ומהי גם תוכנית היציאה

כי בסופו של דבר אנחנו לא קונים ארבעה קירות

אנחנו מקבלים החלטה כלכלית שאמורה לשרת אותנו במשך שנים

ולכן אם אתם בתחילת הדרך ורוצים להתחיל להשקיע בנדל״ן, אל תתחילו מהשאלה איפה לקנות

תתחילו משלוש שאלות פשוטות:

למה אני רוצה להשקיע?

מה היכולת הכלכלית האמיתית שלי?

ומה אני רוצה שההשקעה הזאת תעשה עבורי?

אחרי שהתשובות ברורות, הרבה יותר קל למצוא גם את הנכס

בברכה,
שרית שחם -  מלווה משקיעים ומנטורית להשקעות נדל״ן בישראל. ב 15 השנים האחרונות ליוותה מאות משקיעים בתהליכי רכישת נכסים וקבלת החלטות בתחום הנדל״ן.

0545222395

יש לכם עוד שאלות לשרית שחם? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!