תוסף תזונה אינדיגו, רוזנה יונתנוב - אשדוד

שלום אפרת,

יש רגעים שבהם את באמת צריכה להיות חדה. להתרכז. להיות נוכחת. ואז — דווקא אז — המוח פשוט… נעלם. המחשבה מתפזרת, המיקוד בורח, והגוף מרגיש כאילו מישהו הוריד את השאלטר מבפנים.

אם זה קרה לך, חשוב שתדעי: זה לא אופי. זה לא "חוסר רצינות". וזה בטח לא משהו ש"לא בסדר" בך. זה עומס. זו המערכת שלך מאותתת לך שהיא זקוקה לעצירה.

המנגנון שמאחורי ה"ערפל"

כשאנחנו בסטרס מתמשך, המוח שלנו נכנס למצב של "הישרדות". במצב הזה, החלק האחראי על חשיבה לוגית וריכוז (הקורטקס הפרה-פרונטלי) מקבל פחות משאבים, בזמן שהחלקים הרגשיים וההישרדותיים משתלטים.

התוצאה? "ערפל מוחי" (Brain Fog). הגוף שלך לא בוגד בך – הוא מנסה להגן עלייך. הוא מוריד את השאלטר כדי למנוע קריסה כללית של המערכת.

איך נראה האיתות של הגוף?

העומס לא תמיד מגיע כצעקה, לפעמים הוא לחישה:

• הבהייה: את מוצאת את עצמך מול המסך דקות ארוכות בלי לקרוא מילה.

• השכחה המיידית: נכנסת לחדר ושכחת מה רצית, או ששם של אדם קרוב פשוט נמחק לך מהזיכרון.

• התשישות הפתאומית: תחושה שגם אם תשתי עכשיו שלושה כוסות קפה, המוח לא באמת "יידלק".

מה אפשר לעשות כשזה קורה?

במקום לכעוס על עצמך (מה שרק מגביר את הסטרס ומחמיר את הערפל), נסי את הצעדים הבאים:

1. הודאה במצב: במקום להילחם בזה, פשוט תגידי לעצמך: "כרגע המוח שלי בעומס, הוא זקוק להפסקה". זה לבדו מוריד את מפלס הלחץ.

2. נשימת "אתחול": שלוש נשימות עמוקות לבטן. זה מאותת למערכת העצבית לעבור ממצב של "הישרדות" למצב של "רגיעה".

3. תנועה קטנה, שינוי גדול: לפעמים מספיק לקום, למתוח איברים או לשטוף פנים במים קרים כדי להחזיר את המערכת לסינכרון.

4. צמצום גירויים: כבי את ההתראות, סגרי טאבים מיותרים. תני למוח שלך רק דבר אחד להתמקד בו, או אפילו – אל תתני לו כלום למשך חמש דקות.

לסיכום

המוח שלך הוא מכונה מופלאה, אבל גם לה יש מגבלות. כשמישהו "מוריד את השאלטר מבפנים", הוא לא עושה את זה נגדך – הוא עושה את זה בשבילך. הקשיבי לאיתותים האלו, הם המצפן שלך לאיזון.

בברכה,
רוזנה יונתנוב.

0546580307