שלום מירי ואוראל,
אחוז ההצלחה של הליכי גישור בישראל, בהשוואה לפתרון סכסוכים דרך בתי המשפט, הוא נושא מורכב למדי, שכן הנתונים הרשמיים עשויים להשתנות בהתאם לתחום (גירושין, סכסוכים אזרחיים, עסקיים) ולדרך המדידה.
עם זאת, התמונה הכללית ברורה ומצביעה על הצלחה גבוהה משמעותית לגישור:
על פי הערכות שונות ומחקרים שנערכו בישראל, שיעור ההגעה להסכמה כוללת או חלקית בתיקי גישור נע בטווחים גבוהים מאוד:
שיעור ההצלחה הממוצע: כ-70% עד 85% מהתיקים שנכנסים להליך גישור מסתיימים בהסכם מלא או חלקי בין הצדדים.
השוואה לבית המשפט: בתיקים המגיעים להכרעה בבית המשפט, לעומת זאת, אחוז הפשרות נמוך יותר, ולעיתים קרובות התוצאה היא "מנצח/מפסיד" (Winner/Loser), ללא הסכמה מלאה ורצון הדדי לשתף פעולה בהמשך.
ההצלחה הגבוהה נובעת משני יתרונות מהותיים:
שליטה על התוצאה: בגישור, הצדדים הם אלה שמחליטים. אין גורם חיצוני כופה עליהם פתרון. כאשר הפתרון נובע מרצונם החופשי ומתוך ראייה של האינטרסים העתידיים שלהם, הסיכוי שהם יעמדו בו גבוה הרבה יותר.
פתיחת "ארגז הפתרונות": הליך משפטי מוגבל לפתרונות משפטיים (כסף או צו עשה/לא תעשה). גישור מאפשר פתרונות יצירתיים שאינם משפטיים גרידא – במיוחד בסכסוכי גירושין (הסדרי שהות יצירתיים, חלוקה גמישה של עסק משותף, וכדומה).
בעוד שאחוזי ההסכמה חשובים, ישנו מדד נוסף:
עלות-תועלת: הליך גישור, גם אם הוא לא מסתיים בהסכם מלא, לרוב מביא את הצדדים לצמצום המחלוקות ולהבנה טובה יותר של התיק. זה חוסך כסף וזמן משמעותיים בהמשך הדרך, אם התיק עובר לבית המשפט (פחות ישיבות, פחות עדויות).
לסיכום: אם המטרה היא להגיע לפתרון מוסכם, שיישמר לאורך זמן, ושייחסך עלויות רגשיות וכלכליות, הגישור הוא הדרך בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה בישראל.
בברכה,
עו"ד אירית אלישר.
0509790482