שלום רב,

קודם כל אני רוצה לשלוח לך חיבוק חם. התחושות שאת מתארת – העייפות, חוסר האונים והתסכול מול מאבקי הכוח – הן תחושות שפוגשות הורים רבים. גיל 3 הוא לא לחינם גיל סוער כל כך; זהו שלב של גדילה והתפתחות משמעותית שבו הילד שלך לומד להבין את העולם ואת עצמו, אבל עדיין אין לו את הכלים לווסת את הרגשות שלו.

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית בהפרעות קשב וריכוז ומדריכת הורים, אני מזמינה אותך להסתכל על זה לא כאל "התנהגות לא יפה", אלא כסימן לקושי אמיתי בוויסות רגשי או חוסר יכולת להביע במילים את התסכול שלו.

למה זה קורה לו דווקא עכשיו? בגיל הזה הילד שלך חווה תנודות חדות במצבי רוח, הוא רוצה שליטה ומצפה לדברים "עכשיו ומיד", וחי בעולם עשיר בדמיון, חוויות ופחדים. הוא פשוט זקוק לכלים כדי להתמודד עם כל הסיטואציות הרגשיות הללו.

מה את יכולה להתחיל ליישם בבית כבר עכשיו?

• בניית שגרה ברורה וקבועה: עוגנים במהלך היום נותנים לו תחושת ביטחון.

• הצבת גבולות בעקביות: עשי זאת ברוגע ובביטחון. כשאת רגועה, זה עוזר גם לו להירגע.

• מתן מקום לרגש: דברי על הרגש שלו במילים (למשל: "אני רואה שאתה מאוד כועס עכשיו").

• שילוב משחקי דמיון ותנועה: הפכי אותם לחלק מהיומיום, זה עוזר מאוד לפרוק מתחים ולקשב.

איך התהליך הטיפולי איתי יכול לעזור לכם? הגישה שלי היא ייחודית ומשלבת רגש, תנועה, משחק והדרכת הורים, כדי ליצור שינוי מהשורש ולא רק "לטפל בהתנהגות". בקליניקה, דרך משחק ובצורה חווייתית, הילד לומד:

1. לחזק את הביטחון העצמי שלו דרך הצלחות וחוויות חיוביות.

2. להשתמש בכלים רגשיים להתמודדות עם כעס, פחד ותסכול (כולל משחקים תנועתיים המסייעים לוויסות).

3. לפתח מיומנויות חברתיות והבנת סיטואציות יומיומיות.

במקביל, אנחנו נקיים הדרכת הורים צמודה שבה אלמד אותך איך להגיב נכון, ברגישות, ברוגע ובעקביות בבית.

מניסיוני הרב, כשהילד מקבל מענה רגשי מותאם וההורה מקבל כלים נכונים – הבית נהיה רגוע יותר, הילד מרגיש בטוח, והקשר המשפחתי מתחזק. אם את מרגישה שהגיע הזמן להחזיר לבית שלך את השקט, היציבות והחיוך – אני כאן בשבילך ואשמח ללוות אתכם.

באהבה, שרון לבקוביץ מטפלת רגשית שיוצרת שינוי

0507603244

יש לכם עוד שאלות לטיפול רגשי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

sharonlev.co.il

נייד: 050-7603244

שלום שלי,

היי, אני רוצה לשתף אותך בנקודת מבט קצת אחרת על התהליך שאת עוברת. הרבה פעמים אנחנו נופלות למלכודת של "לאכול פחות" כדי לראות את המספר על המשקל יורד, אבל מבחינה פיזיולוגית – הרזיה איכותית היא לא פחות אוכל, היא שיפור הרכב הגוף (Body Composition).

המטרה האמיתית שלנו היא להוריד שומן, אבל לשמור מכל משמר על השריר – שהוא למעשה "המנוע המטבולי" של הגוף.

מה קורה כשאנחנו רק "עושות דיאטה"? קחי לדוגמה מקרה נפוץ: מישהי שרק רוצה שהמספר ירד. בדרך כלל היא תאבד נוזלים ומסת שריר. התוצאה? גוף עייף וחילוף חומרים (BMR) שצונח. ברגע שהיא תחזור לאכול רגיל – הכל יעלה בחזרה, ולרוב עם "ריבית".

אז איך עושים את זה נכון היום? הסוד הוא להבין שהשריר הוא הרקמה הפעילה ביותר בגוף. כדי לשמור עליו ולשרוף רק שומן, כדאי להתמקד בשלושה דברים:

1. הזנה ממוקדת: לא "להרעיב" את הגוף, אלא לספק לו חלבון ומינרלים איכותיים ששומרים על השריר חי ובועט.

2. שימור ה-BMR: המטרה היא להשאיר את ה"מנוע" פועל, כדי שתשרפי אנרגיה גם בזמן מנוחה.

3. מדד המראה, לא המשקל: חשוב להפנים שגוף חטוב וחיוני שוקל לפעמים יותר מגוף חלש, אבל הוא נראה ומרגיש הרבה יותר טוב.

בשורה התחתונה: בפעם הבאה שאת עומדת מול המראה, אל תשאלי "כמה ירדתי?", אלא תשאלי "מה ירד?". המטרה היא להפחית שומן ולחזק את המנוע הפנימי שלך.

בברכה,
רוזנה יונתנוב.

0546580307

יש לכם עוד שאלות לתוסף תזונה אינדיגו, רוזנה יונתנוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

הפייסבוק שלי

הטלפון שלי

שלום רב,

זהו אחד המנגנונים המרתקים ביותר בגוף, והוא מסביר מדוע כל כך הרבה אנשים "נופלים" דווקא בשעות הקטנות של הלילה. הקשר בין חוסר שינה לחיפוש אחר פחמימות הוא לא חוסר בכוח רצון – זהו קרב ביולוגי אבוד מראש.

הנה הניתוח של המנגנון הזה והדרך לרתום את התזונה הדופמינית לטובת לילה שקט:

למה הלילה מעורר את התיאבון לפחמימות?

כאשר המוח עייף (עקב חוסר שינה או יום מפרך), הרגישות של קולטני הדופמין יורדת. המוח מרגיש "ירידת אנרגיה" וזקוק לזריקה מהירה של דופמין כדי להרגיש חיוני.

• הקיצור לתגמול: פחמימות פשוטות וסוכרים הם הדרך המהירה ביותר להעלות את רמות הדופמין.

• מלכודת הלילה: בלילה, הורמון השובע (לפטין) יורד והורמון הרעב (גרלין) עולה. השילוב בין מוח שצמא לדופמין לבין מערכת הורמונלית רעבה מוביל אותנו היישר למקרר בחיפוש אחר מתוק או פחמימתי.

האם ארוחת ערב דופמינית יכולה למנוע את "התקפי המקרר"?

בהחלט כן. המטרה היא להגיע לשעות הלילה המאוחרות כשמערכת התגמול במוח מסופקת. כשאנחנו אוכלים ארוחת ערב עשירה בחלבון איכותי (המכיל טירוזין), המוח מייצר דופמין באופן יציב. התוצאה היא תחושת "שובע מוחי" – המוח לא שולח אותנו לחפש דופמין ממקורות חיצוניים כי הוא כבר קיבל את מה שהוא צריך.

איך מוודאים שהתזונה לא מעוררת אותנו מדי?

זוהי שאלת המפתח, שכן דופמין מקושר לעיתונות וערנות. הסוד טמון בשילוב ובמינון:

• הקשר בין דופמין למלטונין: המוח זקוק גם לדופמין (לסיפוק) וגם לסרוטונין (להרפיה). כדי ליצור סרוטונין, הגוף זקוק לחומצת אמינו שנקראת טריפטופן.

• שילוב חכם: בארוחת הערב, מומלץ לשלב חלבון דופמיני (כמו הודו, דגים או ביצים) עם פחמימה מורכבת במינון נמוך (כמו בטטה או קינואה). הפחמימה עוזרת לטריפטופן להיכנס למוח ולהפוך למלטונין – הורמון השינה.

• תזמון: מומלץ לאכול את הארוחה הדופמינית העיקרית כ-3 שעות לפני השינה. זה נותן לגוף זמן לעכל ולמערכת להירגע מהאפקט המעורר של החלבון.

• מגנזיום כ"ממתק" לילה: שילוב של מזונות עשירים במגנזיום (כמו מעט שקדים או זרעי דלעת) בסוף הארוחה עוזר להרגיע את מערכת העצבים ומנטרל את העוררות המוגברת.

  ארוחת ערב דופמינית נכונה היא לא כזו שמקפיצה את האנרגיות, אלא כזו שסוגרת למוח את הפינה של הצורך בתגמול. כשמערכת התגמול שקטה, הגוף יכול לעבור בקלות למצב של שינה מבלי לבקש "דמי שתיקה" בדמות עוגיות או חטיפים.

בברכה,
יולי לב.

0542240694

יש לכם עוד שאלות ליולי לב VixiV לירידה במשקל? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-2240694  האתר שלי

מצאו אותי ב-f

שלום כנרת,

בעולם של דיאטות "כאסח" וספירת קלוריות אינסופית, הגיעה הדיאטה הדופמינית והציעה גישה אחרת לגמרי. היא לא מתמקדת רק במה שנכנס לקיבה, אלא בעיקר במה שקורה במוח. הדופמין, המכונה "הורמון העונג והתגמול", הוא השחקן הראשי כאן. הוא זה שאחראי על המוטיבציה שלנו, על תחושת הסיפוק ועל אחד המשאבים היקרים ביותר בעידן המודרני: היכולת להתרכז.

הבסיס לשיטה הוא פשוט אך מרתק. המוח שלנו מחפש דופמין ללא הרף. כשרמות הדופמין נמוכות, אנחנו חווים "ערפל מוחי", קושי להתרכז ודחף בלתי נשלט למזונות שמעלים את הדופמין במהירות – בדרך כלל סוכרים ופחמימות ריקות. הבעיה היא שהמזונות הללו גורמים לנחשול מהיר שאחריו מגיעה נפילה חדה, ומשאירה אותנו עייפים ורעבים אפילו יותר.

התזונה הדופמינית שוברת את המעגל הזה. על ידי אספקה קבועה של חומרי גלם לבניית דופמין, אנחנו מאפשרים למוח להישאר במצב של "שובע מוחי" – מה שמוביל לירידה טבעית בדחף לנשנש ולשיפור משמעותי ביכולת הקוגניטיבית.

כדי להפוך את המוח למכונה משומנת שמתמקדת במשימות בקלות, עלינו לצרוך רכיבי תזונה ספציפיים שתומכים במערכת העצבים:

ראשית, הטירוזין הוא חומר הגלם הישיר והחשוב ביותר. הוא נמצא בשפע בחלבונים מהחי, בקטניות ובגרעיני דלעת, והמוח משתמש בו כדי לייצר את הדופמין עצמו. לצידו, האומגה 3, שנמצאת בדגי סלמון, זרעי צ'יה ואגוזי מלך, משפרת את התקשורת וזרימת המידע בין תאי העצב.

כדי למנוע תחושת "הצפה" חושית או מתח שמפריע לריכוז, המוח זקוק למגנזיום. ניתן למצוא אותו בעלים ירוקים ובשוקולד מריר איכותי (מעל 85% מוצקי קקאו), והוא פועל כמרגיע טבעי למערכת העצבים. לבסוף, כדי להגן על התאים שאחראים על כל המערך הזה, מומלץ לצרוך נוגדי חמצון הנמצאים בפירות יער ובתה ירוק, השומרים על בריאות המוח לאורך זמן.

בניגוד לדיאטות שגורמות לנו להרגיש חלשים או "קצרים" בסבלנות, התזונה הדופמינית מחזירה לנו את השליטה. כשאנחנו מזינים את המוח ברכיבים הנכונים, הריכוז הופך לתוצאה טבעית של איזון הורמונלי. אנחנו מגלים שאפשר גם ליהנות מהאוכל, גם לרדת במשקל וגם – אולי הכי חשוב – להצליח לסיים את יום העבודה עם מוח חד וצלול.

בברכה,
יולי לב.

0542240694

יש לכם עוד שאלות ליולי לב VixiV לירידה במשקל? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-2240694  האתר שלי

מצאו אותי ב-f

שלום רב,

כולנו מכירים את הרגע הזה: חמש דקות לתוך הדייט, והמוח כבר הריץ גזר דין. לפעמים זה הניצוץ המיידי שגורם להכול להרגיש נכון, ולפעמים זו תחושה עמומה של "זה פשוט לא זה". בתוך עולם של דייטינג מהיר, עולה השאלה הגדולה: האם הרושם הזה הוא אינטואיציה חדה שחוסכת לנו זמן יקר, או מנגנון הגנה שמונע מאיתנו להכיר אדם נפלא?

הקסם (והסכנה) של ה"קליק" המיידי

המוח האנושי מתוכנת לקטלג אנשים תוך שניות. זהו מנגנון הישרדותי שעוזר לנו לסרוק ביטחון, כריזמה ונינוחות. הבעיה היא שבדייט ראשון, אנחנו לא פוגשים את האדם כפי שהוא ביומיום, אלא את הגרסה הלחוצה, המרוגשת או המאופקת שלו. מי שנראה לנו "יבש" או "משעמם" בדקות הראשונות, עשוי להתגלות כעוגן היציב והמצחיק ביותר ברגע שהדופק שלו יורד והוא מרגיש בנוח.

מתי האינטואיציה היא המצפן שלכם?

למרות הרצון לתת צ'אנס, ישנם רשמים ראשוניים שהם בגדר "נורות אזהרה" שאין להתעלם מהן. זלזול בנותני שירות, חוסר הקשבה קיצוני, או תחושה פיזית של חוסר נוחות הם לא רק "רושם" – הם עדות לערכים ולסגנון תקשורת. במקרים כאלו, האינטואיציה שלכם עושה את עבודתה נאמנה ושומרת עליכם.

חוק ההזדמנות השנייה

מערכות יחסים עמוקות רבות צמחו דווקא מדייטים ראשונים שהוגדרו כ"בסדר, אבל לא נפלנו". כשמורידים את הציפייה לזיקוקים מהרגע הראשון, מאפשרים למשהו אמיתי יותר לצמוח. לפעמים, הקשר הכי משמעותי שלנו מחכה דווקא מאחורי רושם ראשוני מגומגם או ביישני.

בברכה,
ישראל עובדיה.

0522388423

יש לכם עוד שאלות לטיפול ויעוץ זוגי ישראל עובדיה? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0522388423