שלום נתנאל,
התרופה VixiV פועלת על המוח באמצעות שילוב סינרגיסטי (משלים ומחזק) של שני חומרים פעילים: בופרופיון (Bupropion) ונלט רקסון (Naltrexone).
שני רכיבים אלו פועלים במקביל על שני אזורים שונים במוח השולטים באכילה:
ההיפותלמוס (מרכז הרעב והשובע): האזור שאחראי על ויסות אנרגיה ותחושת רעב פיזיולוגית.
המערכת המזולימבית (מערכת הגמול והעונג): האזור שאחראי על ה"חשק" לאוכל (Cravings), אכילה רגשית וההנאה מאוכל.
בשביל להבין את הפעולה, אפשר לדמיין את התהליך במוח כדוושת גז ובלם:
הפעלת דוושת הגז (בופרופיון): הבופרופיון מעלה את רמות הנוירוטרנסמיטורים דופמין ונוראדרנלין במוח. פעולה זו מפעילה נוירונים ספציפיים בהיפותלמוס הנקראים POMC. כשהם מופעלים, הם מפרישים הורמון שמשדר למוח: "אני שבע, אפשר להפסיק לאכול".
ניטרול הבלם האוטומטי (נלט רקסון): באופן טבעי, כשתאי ה-POMC מופעלים, המוח מפריש גם אנדורפינים שמפעילים "בלם" (משוב שלילי) כדי להשתיק את אות השובע בחזרה. הנלט רקסון חוסם את הבלם הזה.
התוצאה: האות של השובע נשאר פתוח ופעיל לאורך זמן, מה שמפחית את תחושת הרעב הבסיסית ומגביר את תחושת השובע לאחר ארוחות קטנות יותר.
לא כל האכילה שלנו נובעת מרעב פיזיולוגי; חלק גדול ממנה מונע מהשתוקקות למזון מנחם או עתיר קלוריות (פחמימות, מתוקים, שומן).
השילוב של שני החומרים משפיע על המסלולים הדופמינרגיים והאופיואידיים במערכת הגמול במוח.
פעולה זו מנמיכה את עוצמת האות שגורם להנאה המוגזמת מאוכל ואת המחשבות הבלתי-פוסקות על מזון (מפחיתה את ה-"Food Noise").
התוצאה: קל יותר להגיד "לא" לנשנושים, ויורד הצורך באכילה אימפולסיבית או רגשית.
בזמן שתרופות מסוימות לירידה במשקל פועלות בעיקר על מערכת העיכול והשהיית ריקון הקיבה, VixiV פועלת ישירות על מרכזי השליטה במוח: היא משדרת אותות שובע חזקים יותר ומחלישה את הגירוי המוחי שגורם להשתוקקות למזון.
בברכה,
יולי לב
0542240694