דיני משפחה גישור, גילה עיני - מודיעין

שלום,

למעשה שאלת שתי שאלות שונות: האחת בנושא גירושין של בני זוג שהאחד יהודי והשני לא והשנייה לגבי ההסכמה של בני הזוג להתגרש ומה ניתן לעשות כשאין הסכמה להתגרש.

אתייחס לשאלתך הראשונה:

בישראל נדונים דיני הנישואין והגירושין על-פי הדין הדתי של בני הזוג. בית הדין הרבני אינו מכיר בנישואין של יהודי עם מי שאינו יהודי. מה שמביא זוגות אלו להינשא בנישואין אזרחיים. לפיכך גם אין דרישה להליך גירושין בבית הדין הרבני כאשר ברצונם של בני הזוג להתגרש זה מזה. במקרים אלו, הגירושין נעשים בהליך אזרחי הנקרא "התרת נישואין". היינו: כאשר הדין הדתי של כל אחד מבני הזוג שונה, נכנס לפעולה הדין האזרחי הכללי, בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט – 1969.

לעת הזו, לאחר תיקון חוק התרת נישואין, זוג המבקש להתיר את נישואיו יפנה לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו, שכן לו הסמכות לדון בעניין זה. בית המשפט לענייני משפחה יבקש בית המשפט את חוות דעתו של בית הדין הרבני ביחס לבן הזוג היהודי ולעובדות המקרה. במידה ואכן אין ספק לגבי אי-יהדותו של בן הזוג, יודיע בית הדין הרבני כי הנישואין אינם מוכרים על-פי הדין היהודי ובכך יאפשר את קיום הדיון בהתרת הנישואין בפני בית המשפט לענייני משפחה. במקרה בו יקבע בית הדין הרבני כי יש צורך בהתרת הנישואין על פי הדין הדתי, יהיו לבית הדין הרבני כל הסמכויות לצורך התרת הנישואין. אם בן הזוג הלא-יהודי שייך לאחת העדות הדתיות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים ורבות מן הכנסיות הנוצריות), ינוהל הליך דומה גם מול בתי הדין הדתיים הרלוונטיים. במקרה ששני בני הזוג הינם חסרי דת – ייקבע בית המשפט לענייני משפחה כמקום הדיון בגירושים.

תעודת התרת הנישואין שתינתן בסוף התהליך תאפשר לבעל או האשה היהודיים להינשא ברבנות בישראל לאדם אחר.

מומלץ לפנות להתייעצות בעניין זה עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה. עורך הדין יבחן היטב את נסיבות המקרה הקונקרטי, על הראיות התומכות בהן, ויעמידן אל מול הפסיקה העדכנית בנושא. פסיקה אשר משתנה תדיר עם החלטות תקדימיות לכאן ולכאן.

נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333

0528342566