שלום רב,
כתיבת הקדשה בתחילת ספר פרוזה היא אומנות המשלבת כנות, יצירתיות ותמציתיות. זו הזדמנות להביע תודה עמוקה מבלי לגלוש לטקסט ארוך.
הינה הנחיות ושלבים לכתיבת הקדשה יעילה:
לפני שאתם כותבים, החליטו מהי מטרת ההקדשה:
תודה אישית עמוקה: להורים, לבני זוג, או לחברים קרובים על התמיכה הרגשית.
הצהרת השראה: לאדם או אירוע שנתן את הניצוץ הראשוני לכתיבה.
זיכרון: להנצחת אדם שהלך לעולמו ושהיה משמעותי בחייכם או בכתיבה.
הקדשה עובדת הכי טוב כשהיא לא רק "תודה על הכול," אלא גם כשהיא מטאפורית ואישית. במקום לכתוב מה האדם עשה, כתבו מה הוא גרם לכם להרגיש.
קצר ולעניין: הקדשה אמורה להיות לכל היותר שלוש שורות. שורה אחת או שתיים הן אידיאליות. זיכרו זו לא רשימת תודות (ששייכת לסוף הספר, במידת הצורך).
השתמשו בשפת הספר: אם הספר שלך רציני ועמוק, כדי להשתמש בשפה מכובדת. אם הספר קליל והומוריסטי, ההקדשה יכולה להיות שובבה.
פנו ישירות: התחילו תמיד ב"לאבי", "לאחותי", "לילדים שלי" – זה יוצר חיבור מיידי.
הקפידו על ניגודים (אם מקדישים לשניים): אם אתם מקדישים לשני הורים או לבני זוג, נסו ליצור ניגוד יפה בין שני המשפטים (כמו: האחד נותן כוח והשני רכות, האחד נותן השראה והשני בסיס).
זיכרו, ההקדשה היא העמוד הראשון שהקורא רואה לפני שהוא צולל לסיפור. היא נותנת רמז ראשון על הלב של המחבר.
בברכה,
לאה חובל.
0546306921