שלום מני,
הכרה באבהות היא הליך משפטי חשוב, שמטרתו להסדיר את הקשר החוקי וההורי בין אב לילדו, כאשר הם אינם נשואים. ההליך מבטיח את זכויותיו של הילד (כמו מזונות וירושה) ומקנה לאב את מעמדו החוקי.
ההליך יכול להתבצע בשתי דרכים עיקריות, בהתאם לנסיבות:
זהו המסלול הפשוט והמהיר יותר, המתאים למקרים בהם שני ההורים מסכימים על האבהות. ההליך מבוצע באופן מנהלי וללא צורך בפנייה לבית המשפט.
הגשת בקשה במשרד הפנים: על שני ההורים להגיע יחד למשרד הפנים במודיעין, ברמלה או בירושלים, ולהצהיר על האבהות. לאחר מכן, שם האב יירשם בתעודת הלידה של הילד, והוא יקבל מעמד של הורה במרשם האוכלוסין.
השלכות: הליך זה מקים את מלוא הזכויות והחובות ההוריות, כולל מזונות, ירושה ואפוטרופסות משותפת.
מסלול זה הכרחי כאשר ישנו ספק לגבי זהות האב, או כאשר האב מסרב להכיר באבהותו או אינו בחיים.
1. הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה: ההליך מתחיל בהגשת תביעה על ידי האם (או על ידי האפוטרופוס של הילד) לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר לו הסמכות לדון בענייני התושבים במודיעין והסביבה.
2. בקשה לבדיקת רקמות (בדיקת DNA): בדיקת רקמות היא הראיה המרכזית והקובעת במרבית המקרים. בית המשפט יורה על ביצוע הבדיקה כדי לאמת את הקשר הגנטי. הבדיקה נערכת רק על פי צו שיפוטי ובבית חולים ציבורי, על מנת להבטיח את אמינותה.
3. קבלת פסק דין: לאחר שהתביעה מוכחת (לרוב באמצעות תוצאות בדיקת ה-DNA), בית המשפט ייתן פסק דין המצהיר על האבהות. פסק הדין מחייב את רישום האב בתעודת הלידה של הילד.
במקרים מסוימים, ההליך יכול להיות מורכב יותר:
אב שאינו בחיים: כאשר האב נפטר, בית המשפט יכול להורות על בדיקה גנטית של קרובי משפחתו, כדי להוכיח את האבהות לצורך קבלת ירושה.
חשש מ"ממזרות": כאשר האם נשואה לאחר בזמן לידת הילד, קיים חשש שהילד יוגדר כ"ממזר" על פי ההלכה היהודית. במקרים אלו, בית המשפט רשאי למנוע ביצוע בדיקת רקמות כדי למנוע את הפגיעה במעמדו של הילד.
ההכרה באבהות מקנה לילד זכויות חשובות:
מזונות: האב מחויב לשאת בתשלום מזונות ילדים על פי יכולתו והצרכים של הילד.
ירושה: הילד נחשב יורש חוקי של האב.
זכויות סוציאליות: הילד זכאי לזכויות מביטוח לאומי הקשורות באבהותו.
אפוטרופסות: האב הופך לאפוטרופוס טבעי של הילד, זכאי להסדרי שהות ושותף בקבלת החלטות מהותיות לגבי חייו.
בברכה,
עו"ד אירית אלישר.
0509790482