דיני משפחה גישור, גילה עיני - מודיעין

שלום נדב,

זו שאלה נפוצה ומורכבת, והתשובה עליה היא "זה תלוי", ואינה חד משמעית. באופן עקרוני, נישואין חוזרים של אחד ההורים כשלעצמם אינם מהווים עילה אוטומטית ובלעדית לשינוי גובה המזונות. עם זאת, הם יכולים להיות גורם נסיבתי מתוך מכלול שיקולים שישפיעו על החלטת בית המשפט (או בית הדין הרבני) בנוגע לשינוי מזונות.

העמדה המשפטית הכללית בישראל:
הכלל המנחה בדיני מזונות ילדים בישראל הוא שכל שינוי בגובה המזונות (הפחתה, הגדלה או ביטול) דורש "שינוי נסיבות מהותי". נישואין חוזרים, כשלעצמם, לא תמיד נחשבים לשינוי נסיבות כזה באופן ישיר, מכיוון שחובת המזונות היא כלפי הילדים, ואינה תלויה במצבם הזוגי של ההורים.

מתי נישואין חוזרים עשויים להשפיע?
נישואין חוזרים יכולים להשפיע על גובה המזונות אם הם מובילים לשינוי מהותי במצב הכלכלי של ההורה החייב במזונות, או ההורה המשמורן, ובכך משפיעים על יכולת ההורה לשלם מזונות או על צרכי הילדים. הנה כמה תרחישים אפשריים:

נישואין של ההורה החייב במזונות:

אם בן/בת הזוג החדש/ה תורם/ת משמעותית להכנסה הכוללת של התא המשפחתי החדש: הדבר יכול לפנות יותר "הכנסה פנויה" להורה החייב במזונות, ובכך עשוי להקשות על בקשה להפחתת מזונות (משום שלכאורה יכולתו לשלם לא נפגעה, ואף השתפרה, גם אם לא באופן ישיר). במקרים מסוימים, ובזהירות רבה, ניתן לטעון שאם ההכנסה הפנויה של ההורה עלתה משמעותית בשל בן/בת הזוג החדשים, הדבר יכול לאפשר הגדלת מזונות – אך זו טענה מורכבת יותר.

אם בן/בת הזוג החדש/ה מכביד/ה כלכלית או נטל/ת על ההורה החייב: זה יכול להיות ניסיון לטעון להפחתת מזונות, אך בתי המשפט נוטים לבחון טענה כזו בחשדנות, ולא יראו בנטל חדש כעילה להפחתה אם הוא לא פוגע בצורה דרמטית ובלתי צפויה ביכולת ההורה לפרנס את ילדיו מהנישואים הקודמים.

נישואין של ההורה המשמורן (המקבל מזונות):

אם בן/בת הזוג החדש/ה תורם/ת לצרכי המדור (דיור) של הילדים: בית המשפט עשוי לקחת זאת בחשבון ולהפחית את רכיב המדור במזונות הילדים. לדוגמה, אם הילדים עוברים לגור בדירה בבעלות בן/בת הזוג החדש/ה ללא תשלום שכר דירה, או עם תשלום מופחת.

אם בן/בת הזוג החדש/ה מפרנס/ת את ההורה המשמורן באופן ניכר: ישנה פסיקה (בעיקר בבתי הדין הרבניים, ופחות בבתי המשפט לענייני משפחה) שיכולה לקחת זאת בחשבון בהערכת יכולתה הכלכלית של האם לפרנס את עצמה ואת ילדיה, ובכך אולי להשפיע על חלוקת הנטל (בעיקר מגיל 6 ומעלה, כשגם על האם חלה חובת המזונות).

אם ההורה המשמורן מפסיק לעבוד/מפחית הכנסה כתוצאה מהנישואין החדשים: בית המשפט לא יראה זאת בדרך כלל כעילה להגדלת מזונות, שכן "כוחה המשתכר" של האם עדיין קיים.

שיקולים מרכזיים של בית המשפט:
טובת הילד: זהו תמיד השיקול העליון. בית המשפט ישאף להבטיח שצרכי הילדים יסופקו באופן הולם, ורק במקרים חריגים יפגע בכך.

הכנסות פנויות של ההורים: בית המשפט יבחן את סך ההכנסות וההוצאות של כל אחד מההורים, ואת ההכנסה הפנויה שנותרה בידיהם לאחר הנישואין החדשים, ורק אז יבחן אם יש מקום לשינוי.

"התעשרות שלא כדין": בית המשפט ימנע מצב שבו אחד ההורים "מתעשר" על חשבון המזונות, או לחלופין, מצב שבו ההורה החייב משתמש בנישואין החדשים כתירוץ להתחמקות מחובתו.

גילאי הילדים וזמני השהות: עד גיל 6, הדין הדתי מטיל את רוב רובם של המזונות על האב, ולכן השפעת נישואים חוזרים פחותה. מעל גיל זה, ובהורות משותפת, ההכנסות והיכולת הכלכלית של שני ההורים נבחנות ביתר שאת.

לסיכום: נישואין חוזרים של אחד ההורים אינם "קוסמים" לשינוי מזונות, אך הם בהחלט נסיבה שבית המשפט יבחן כחלק מהתמונה הכלכלית הכוללת. כל מקרה נבחן לגופו על ידי בית המשפט, ובחינה כזו דורשת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה, שיבחן את כל הפרטים הרלוונטיים ויעריך את הסיכויים לשינוי גובה המזונות.

האתר שלי    ה-f העסקי

0528342566