שלום מורן,
קביעת גובה המזונות לילדים היא שאלה מורכבת המשפיעה על חיי הילדים וההורים כאחד. בית המשפט, בעת קביעת גובה המזונות, לוקח בחשבון מגוון רחב של שיקולים. להלן כמה מהשיקולים העיקריים:
צרכי הילדים:
גיל: צרכי ילד בן 3 שונים מצרכי נער בן 16.
בריאות: הוצאות רפואיות, תרופות, טיפולים מיוחדים.
חינוך: שכר לימוד, חוגים, ציוד לימוד.
צרכים מיוחדים: למשל, ילד עם צרכים מיוחדים יזדקק להוצאות נוספות.
הכנסות ההורים:
הכנסה ברוטו: הכנסה לפני מסים וניכויים.
הכנסה נטו: הכנסה לאחר ניכויים.
הכנסה פוטנציאלית: יכולת ההורה להגדיל את הכנסתו.
הוצאות קבועות: משכנתא, הלוואות, הוצאות מחיה בסיסיות.
יכולת ההשתכרות:
השכלה: רמת השכלה והכשרה מקצועית.
ניסיון תעסוקתי: שנות ניסיון והישגים מקצועיים.
מצב הבריאות: מוגבלויות או מחלות כרוניות.
סדרי הראייה:
זמן השהות עם כל הורה: ככל שהילד שוהה יותר זמן עם הורה מסוים, כך ההוצאות שלו על אותו הורה עשויות להיות נמוכות יותר.
רמת החיים של המשפחה לפני הגירושין:
סגנון חיים: רמת החיים אליה הורגל הילד.
נסיבות אישיות:
מצב בריאותי של הילד: מחלות כרוניות, מוגבלויות.
צרכים מיוחדים: למשל, טיפולים פסיכולוגיים.
התנהגות ההורים:
שיתוף פעולה: נכונות ההורים לשתף פעולה לטובת הילד.
הפרת הסכמים: אי עמידה בהסכמים קודמים.
גורמים נוספים שיכולים להשפיע:
הדין האישי: עבור יהודים, הדין העברי קובע כי האב אחראי למזונות ילדיו עד גיל 6.
חוקים ותקנות: שינויים בחקיקה יכולים להשפיע על חישוב המזונות.
פסיקה קודמת: החלטות של בתי משפט בעבר יכולות לשמש כתקדים.
חשוב לציין: קביעת גובה המזונות היא הליך מורכב, והשיקולים הללו אינם ממצים. כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה הסופית תלויה בנסיבותיו הייחודיות.
המלצה: מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית.
0528342566