ישנה קשר ידוע בין הפרעות קשב ובין בעיות שינה, והתקררות שני התחושות יכולה להשפיע על יחסי שינה. יש לציין שהקשר זה יכול להיות דו כיווני, כלומר בעיות שינה עשויות להשפיע על רמת הקשב ולהיפך.
בעיות בשינה עשויות להפיק את הפרעות הקשב הקשורות ליכולת לרכוש, להפעיל או לשמור על קשב. חסרון שינה ארוך טווח או איכות שינה רעה עשויים לגרום לקשיים ברכיבים של יכולת הקשב, כמו יכולת להתרכז ולשמור על יכולת פעולה ארוכה זמן.
מהצד השני, הפרעות קשב, כמו פערי קשב או פערי תשומת לב, יכולות להשפיע על איכות השינה. אדם שסובל מבעיה בקשב עשויה להתקשות להרדם, להתעורר באמצע הלילה, או לסבל מרכוב תנורמלגיה בשל קושי להרדם.
נחשב כי הקשר בין הפרעות קשב לבעיות שינה עשוי להיות חוזק יותר כאשר יש תחושת חולשה כלשהי ברמת הקשב או באיכות השינה, וכאשר הפגיעה באחת מהן עשויה להשפיע על התפקוד של האחרת.