שלום אמא מותשת יקרה , אכן הנוער של היום הוא דעתן. וביננו לא ממש מוטרד מהתפקידים של הבית(בפרט כשיש אמא חרוצה שעושה אותם כך או כך...)
עם זאת, השאלה רלוונטית ובעינה עומדת. השיטה בה אני מטפלת מתבססת על כלים מדוייקים לזהות את המניעים הנסתרים של האנשים איתם את נמצאת באינטראקציה, ככלל,חשוב להבין ,שכאשר גורמים לילד לחוש מאויים, הוא יגביר את מנגנוני ההגנה שלו, ויעשה "עוד מאותו דבר". ישנם טיפוסי אישיות שונים ולכל טיפוס פחדים ומניעים אחרים . יש טיפוס שפוחד מביקורת. יש טיפוס שפוחד מפגיעה באוטונומיה שלו. יש שהוא מטרתי וכל הסטה מהמטרה תגרור אטימות, יש טיפוסים שזקוקים לשקט, וכל לחץ יגרום להם לשקוע בתרדמת ולהתנתק ע"י מנגנוני הכחשה מאד משוכללים,העיניים שלהם ,פשוט, לא ידווחו להם את כל המכלול שמתרחש בסביבה. כולנו פועלים דרך פילטרים שמראים לנו אמת חלקית. גם אנו כאמהות, כשהבלגן "מחרפן" אותנו. ובפרט אלו הפרפקציוניסטיות. לעיתים לא "רואות" את הצרכים של בני הבית (וזה ממש לא משנה אם הם מוצדקים או לא). צורך כמו שקט , לאותם טיפוסים ,שלא מתפקדים במצבי לחץ, ו"חפירה" של אמא יכולה להיחוות כמצב לחץ.
לכן, הדרך המומלצת היא לזהות את השפה ואת סכימות החשיבה הייחודיות של הנער.ולנסות להתחבר אליו משם.
מחקרים מראים ששיטת המקל והגזר ,כבר לא עובדת. לא בארגונים ולא באינטראקציה בין אישית. אם רוצים לכונן מערכות יחסים בריאות ולאורך זמן. ולא לבסס קשר מותנה על אהבה התלוייה בדבר. יש לפתח חושים חדים . לחוש את הצרכים של יקירינו. מה מניע אותם. מה גורם להם לשתף פעולה. ומשם לבנות גשר.
ויותר מכל אמא יקרה אני רוצה להדגיש, שלעולם לא מומלץ לשרוף גשרים-אנחנו לא יודעים מתי נזדקק להם שוב. קשר עם בני נער הוא אמנות עדינה של בניית גשר. לעיתים הקשיים והלחץ גורמים לפליטות -פה ששורפות גשרים. רצוי לפעול מתוך שיקול דעת . לזהות מי עומד מולנו. האם הוא טיפוס רגשי,שכלי או תכליתי. ולדבר איתו בשפה שלו
0523451834