עורך דין שי ללוש - דיני משפחה - נתניה

שלום שלווית,

התשובה הקצרה היא: בדרך כלל לא באופן אוטומטי, ורצוי לדאוג להסדרה מקבילה.

ייפוי כוח מתמשך ישראלי הוא מסמך משפטי שנערך על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הישראלי. התוקף שלו נובע מההפקדה והרישום אצל האפוטרופוס הכללי בישראל. בעיות ההכרה נובעות מכך שרוב המדינות רואות במסמכים כאלה כפופים לחוק המדינה שבה מתגורר הממנה או שבה נמצא הרכוש.

1. הבעיה המרכזית: טריטוריאליות וצורניות

1. טריטוריאליות הדין: כל מדינה מחזיקה במערכת חוקים משלה לגבי כשרות משפטית וייצוג (לדוגמה, בארה"ב מכונה המסמך Durable Power of Attorney, ובבריטניה Lasting Power of Attorney). לרוב, בנקים או בתי חולים בחו"ל אינם מחויבים לקבל מסמך ישראלי שערוך בפורמט שאינו מוכר להם, גם אם הוא מתורגם ומאושר (אפוסטיל).

2. דרישות צורניות שונות: ייפוי כוח מתמשך ישראלי מחייב עורך דין מוסמך ישראלי. במדינות אחרות נדרשת לעיתים חתימה בפני נוטריון, או עדים מסוג מסוים, או פורמט ייעודי שאינו תואם את הפורמט הישראלי.

3. רכוש ומוסדות בחו"ל: אם לממנה יש חשבון בנק בציריך, נכס במיאמי או תיק השקעות בלונדון – המוסדות הללו ידרשו לרוב מסמך שנערך לפי הדין המקומי כדי לאפשר למיופה הכוח גישה לנכסים.

2. הפתרונות וההמלצות – כיצד להבטיח תוקף גלובלי

עבור כל מי שמחזיק בנכסים בחו"ל, או שמשפחתו עשויה לעבור להתגורר בחו"ל, יש צורך ב"גיבוי משפטי" בינלאומי:

א. עריכת מסמכים מקבילים (הגישה הבטוחה)

ההמלצה החזקה ביותר היא לערוך ייפוי כוח מקביל במדינת הרלוונטית, בהתאם לדרישות החוק המקומי.

• התאמה מלאה: זה מבטיח שהמסמך יעמוד בכל הדרישות הצורניות של אותו מקום (חתימת עדים, נוטריון, שפה).

• הקל על המיופה: המיופה לא יצטרך לבזבז זמן וכסף על הליכי הכרה משפטיים כאשר הממנה כבר אינו כשיר.

ב. הסכם האג (Convention on the International Protection of Adults)

• הסבר: זהו הסכם בינלאומי המבקש להקל על ההכרה ההדדית בצעדים להגנת בגירים חסרי ישע בין המדינות החברות.

• תוקף מוגבל: ישראל חתמה על ההסכם, אך לא כל מדינה חתמה עליו. גם במדינות שחתמו, התהליך עדיין יכול להיות מורכב ולדרוש אישור משפטי לאחר מעשה.

ג. הוראות מפורטות בייכ"מ הישראלי

גם אם לא עורכים מסמך מקביל, יש לכלול בייכ"מ הישראלי הוראה מפורשת המאשרת למיופה הכוח להסדיר את הרכוש הזר ולהיות מוסמך לחתום על כל מסמך הנדרש לצורך הכרה בייכ"מ הישראלי מול הרשויות בחו"ל.

לסיכום:

אם לממנה אין כל נכס או אינטרס מחוץ לישראל, הייכ"מ הישראלי מספיק. אולם, בכל מקרה אחר – נכסים, חשבונות, או סיכוי למעבר מגורים – חיוני להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדין הבינלאומי כדי ליצור מערך מסמכים המכסה את כל תחומי השיפוט הרלוונטיים. אי עריכת מסמך מקביל עלולה לעלות למשפחה זמן יקר ודמי עורכי דין גבוהים דווקא ברגע הקריטי ביותר.

בברכה,
עו"ד שי ללוש.

0522799565