מרפאת הלב, ד”ר איליה ליטובצ`יק, קרדיולוג, מצנתר בכיר - ראשון לציון

שלום מתי,

הצנתור הוא אחד ההליכים הקרדיולוגיים הנפוצים והחשובים ביותר לאבחון וטיפול במחלות לב וכלי דם. רבים מהמטופלים באזור המרכז והשפלה מפונים לבדיקה או טיפול זה במרכזים רפואיים מובילים באזור כמו המרכז הרפואי רבין (בילינסון), קפלן וכן אסותא אשדוד. הבנה ברורה של ההבדלים בין צנתור אבחנתי לטיפולי חיונית לקראת ההליך ולמהלכו.

מהו צנתור לב?

צנתור לב הוא הליך רפואי זעיר-פולשני, במהלכו מוחדר צינור דק וגמיש (צנתר) דרך כלי דם גדול, לרוב ביד או במפשעה. הצנתר מוכוון עד ללב, ודרכו ניתן לבצע פעולות שונות. ההליך מתבצע בחדר צנתורים, בהרדמה מקומית ותחת שיקוף רנטגן.

צנתור אבחנתי (אנגיוגרפיה כלילית)

מטרה: לאבחן את מצב העורקים הכליליים של הלב, שהם העורקים המספקים דם לשריר הלב. המטרה העיקרית היא לזהות היצרויות או חסימות, למפות את מיקומן ואת חומרתן, ולהעריך את תפקוד הלב והמסתמים.

מתי יש צורך?

• כאשר קיים חשד למחלת לב כלילית בעקבות תסמינים כמו כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), קוצר נשימה במאמץ, או תוצאות לא תקינות בבדיקות הדמיה אחרות (כמו מיפוי לב או מבחן מאמץ).

• לאחר אירוע לבבי חריף (התקף לב) כדי להעריך את הנזק ולתכנן טיפול.

מהלך ההליך: במהלך הצנתור האבחנתי, הרופא מזריק דרך הצנתר חומר ניגוד. חומר זה צובע את כלי הדם ויוצר הדמיה ברורה של העורקים הכליליים בצילומי רנטגן בזמן אמת. כך ניתן לזהות במדויק היצרויות או חסימות. ההליך נמשך לרוב בין 10 ל-30 דקות. בסיומו, מוציאים את הצנתר, וחלק מהמטופלים משתחררים עוד באותו היום לאחר מספר שעות השגחה.

צנתור טיפולי (PCI)

מטרה: לפתוח היצרויות או חסימות שאותרו בעורקים הכליליים, ובכך לשפר את זרימת הדם לשריר הלב. מטרת הצנתור הטיפולי היא להפחית כאבים בחזה, למנוע התקפי לב עתידיים ולשפר את תפקוד הלב.

מתי יש צורך?

• במצבי חירום: בזמן התקף לב חריף, צנתור טיפולי מבוצע באופן מיידי כדי לפתוח את העורק החסום, להציל את שריר הלב ולמנוע נזק בלתי הפיך.

• במצבים מתוכננים: כאשר צנתור אבחנתי מגלה היצרות משמעותית בעורקים, הרופא יכול להציע צנתור טיפולי כדי למנוע הידרדרות עתידית.

מהלך ההליך: אם במהלך הצנתור האבחנתי מתגלית היצרות שדורשת טיפול, ניתן לעבור באופן מיידי לצנתור טיפולי. הרופא מחדיר בלון זעיר ומנופח אותו באזור ההיצרות. ניפוח הבלון דוחס את הרובד הטרשתי (החסימה) לדפנות העורק ומרחיב את זרימת הדם. לאחר מכן, לרוב מושתל סטנט (תומכן) – מעין קפיץ מתכת קטן – שתפקידו לתמוך בעורק ולמנוע היצרות חוזרת. כיום, מרבית הסטנטים מצופים בתרופה שמונעת התפתחות רקמה צלקתית בתוך הסטנט ומקטינה את הסיכוי לחסימה חוזרת.

החלמה ושיקום: מה קורה אחרי הצנתור?

• צנתור אבחנתי: לרוב ההתאוששות קצרה. לאחר מספר שעות של השגחה כדי לוודא שאין דימום או סיבוכים אחרים, המטופל יכול להשתחרר לביתו.

• צנתור טיפולי: לאחר צנתור טיפולי, בדרך כלל נשארים לאשפוז ללילה אחד לצורך השגחה הדוקה יותר.

בשני המקרים, חשוב מאוד להקפיד על מנוחה ולהימנע ממאמץ פיזי במשך מספר ימים. ההנחיות המדויקות יינתנו לכם על ידי הצוות הרפואי. מעבר לטיפול עצמו, הצנתור הוא תמרור אזהרה לשינוי אורח חיים: הפסקת עישון, תזונה בריאה, איזון לחץ דם וסוכר ופעילות גופנית סדירה הם המפתח למניעת הישנות המחלה ושמירה על לב בריא.

אם אתם או יקיריכם זקוקים לייעוץ או הפניה לצנתור, הקשיבו לתסמינים, פנו לרופא המשפחה או לקרדיולוג, ואל תהססו לשאול את כל השאלות כדי להגיע מוכנים להליך.

בברכה,
ד"ר ד"ר איליה - מרפאת הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508