מתכנן פיננסי - משה ועקנין - כל הארץ

שלום טליה,

אכילה רגשית מול אכילה פיננסית: איך הרגשות משפיעים על הארנק?

זהו נושא מרתק המשלב פסיכולוגיה והתנהגות כלכלית. הרגשות שלנו משפיעים באופן עמוק לא רק על הרגלי האכילה שלנו, אלא גם על האופן שבו אנו מנהלים את כספינו. ניתן לראות קווים מקבילים בין אכילה רגשית להתנהגות פיננסית לא רציונלית המונעת מרגש.

אכילה רגשית מתייחסת לאכילה בתגובה לרגשות שאינם רעב פיזי – למשל, מתח, שעמום, עצב, שמחה, בדידות או כעס. במקום לאכול כדי לספק צורך אנרגטי, אדם אוכל כדי להתמודד עם רגשות, להסיח את הדעת, לנחם את עצמו או לתגמל את עצמו. זהו לרוב דפוס המזיק לבריאות הפיזית והנפשית בטווח הארוך.

"אכילה פיננסית רגשית" (זהו מונח שאני משתמש בו כאן כדי להמחיש את ההקבלה) מתייחסת להתנהלות פיננסית המונעת מרגשות ולאו דווקא משיקולים רציונליים, תקציב או יעדים ארוכי טווח. כשם שאדם אוכל "junk food" כדי להרגיש טוב לרגע, כך אדם עשוי לבצע "junk spending" – הוצאות אימפולסיביות או מיותרות – כדי לספק צורך רגשי זמני, גם אם זה מזיק למצבו הפיננסי בטווח הארוך.

איך הרגשות משפיעים על הארנק?

הנה כמה דוגמאות בולטות להשפעת רגשות על התנהגות כלכלית:

1. מתח, חרדה ועצב:

   • הוצאות פורקן/נחמה: כמו שאנשים אוכלים גלידה מנחמת, כך הם יכולים לקנות בגדים, גאדג'טים, או לצאת לבילויים יקרים במטרה להפיג מתח או להתנחם. זוהי דרך זמנית ל"השקיט" את הרגש, אך היא עלולה ליצור חובות או לרוקן חסכונות.
   • הימנעות מטיפול בבעיות פיננסיות: לחץ וחרדה מבעיות כלכליות עלולים לגרום לאנשים לדחות טיפול בהן (למשל, לא לפתוח מעטפות עם חשבונות, לא לבדוק את חשבון הבנק), מה שרק מחמיר את המצב.
   • קבלת החלטות פזיזות: במצב לחץ, אנשים עלולים לקבל החלטות השקעה שגויות או לצאת מהשקעות ברגע של פאניקה (למשל, למכור מניות בזמן ירידות חדות בשוק), מה שמוביל להפסדים.

2. שמחה, אופוריה ו"חגיגה":

   • בזבזנות יתר: לאחר הצלחה בעבודה, קבלת בונוס, או אירוע משמח, אנשים נוטים להיות נדיבים יותר עם כספם. לעיתים קרובות זה מוביל לבזבוז יתר על דברים שאינם נחוצים, מתוך תחושה של "מגיע לי" או "יש לי מספיק".
   • היעדר תכנון: בתחושת אופוריה, התכנון הפיננסי לטווח ארוך נדחק הצידה לטובת סיפוקים מיידיים.

3. שעמום:

   • קניות אימפולסיביות אונליין: רבים מגלגלים באתרי קניות או ברשתות חברתיות מתוך שעמום, ומבצעים רכישות שאינן נחוצות רק כדי להעסיק את עצמם או לחוש "ריגוש" קטן.
   • בילויים יקרים: יציאות תכופות למסעדות, בתי קפה או פעילויות יקרות כדי למלא את הזמן.

4. צורך בהשתייכות חברתית / לחץ חברתי:

   • "לשמור על מראית עין": רצון להיראות עשיר או להשתלב בחברה מסוימת יכול להוביל להוצאות שמעבר ליכולת הכלכלית (רכישת מותגים, יציאות יקרות, שיפוץ יוקרתי).
   • היענות לדרישות חברתיות: תחושה שחייבים להוציא כסף על מתנות, אירועים או פעילויות כדי לא לאכזב חברים או משפחה.

5. האשמה / בושה:

   • פיצוי באמצעות כסף: לעיתים, הורים שמרגישים אשמה על חוסר זמן לילדיהם, מפצים אותם במתנות יקרות.
   • הסתרת הרגלי הוצאות: בושה בהתנהלות פיננסית עלולה לגרום להסתרה מבני זוג או יועצים, מה שמונע קבלת עזרה.

איך להתמודד עם "אכילה פיננסית רגשית"?

ההתמודדות דומה מאוד לזו של אכילה רגשית:

1. מודעות וזיהוי הטריגרים: שימו לב מתי ואיך אתם מוציאים כסף מתוך רגש. האם זה קורה כשאתם עצובים? לחוצים? משועממים?
2. עצירה ונשימה: לפני כל רכישה לא מתוכננת, קחו רגע ועצרו. שאלו את עצמכם: "האם אני באמת צריך את זה?", "האם אני קונה את זה כדי לפתור בעיה רגשית?".
3. מצאו תחליפים בריאים לפורקן רגשי: במקום לבזבז כסף, מצאו דרכים אחרות להתמודד עם רגשות: פעילות גופנית, שיחה עם חבר, מדיטציה, קריאת ספר, תחביב.
4. בנו תקציב ודבקו בו: תקציב הוא כמו תוכנית אכילה. הוא נותן מסגרת ומעניק שליטה.
5. הגדירו יעדים פיננסיים ברורים: יעדים כמו חיסכון לדירה או פרישה יכולים לתת מוטיבציה חזקה להתגבר על דחפים רגשיים.
6. הקפידו על "תקופת צינון": לפני רכישה גדולה ולא מתוכננת, המתינו 24-48 שעות. לעיתים קרובות, הדחף הרגשי חולף, והרצון לקנות נעלם.
7. פנו לעזרה מקצועית: אם אתם חווים קשיים משמעותיים בשליטה על ההוצאות או מתמודדים עם חובות כרוניים על רקע רגשי, יועץ כלכלי או פסיכולוג יכולים לעזור לכם לזהות את השורשים ולבנות כלים להתמודדות.

המודעות לכוחם של הרגשות על ההתנהלות הפיננסית היא הצעד הראשון לשליטה ולניהול כספים מושכל ובריא יותר.

"אכילה רגשית" מול "אכילה פיננסית": איך הרגשות משפיעים על הארנק?

הרגשות שלנו הם כוח רב עוצמה המניע אותנו בדרכים רבות, לא רק בתחומי היחסים והרווחה האישית, אלא גם – ואולי באופן מפתיע – בניהול הכספים שלנו. כשם שרגשות עשויים לדחוף אותנו לאכילה לא מבוקרת (המכונה "אכילה רגשית"), כך הם יכולים להשפיע על החלטותינו הפיננסיות, ולגרום לנו לבזבז כסף באופן לא רציונלי. ניתן לכנות תופעה זו "אכילה פיננסית רגשית" – הוצאות הנובעות מרגש ולא משיקול דעת הגיוני.

מהי אכילה רגשית?

אכילה רגשית היא תגובה אכילתית לרגשות שאינם רעב פיזי. זוהי דרך להתמודד עם מתח, שעמום, עצב, שמחה, בדידות או כעס. במקום לאכול כדי לספק צורך אנרגטי, אדם אוכל כדי לנחם את עצמו, להסיח את דעתו, או לתגמל את עצמו. לעיתים קרובות, דפוס זה מזיק לבריאות בטווח הארוך ומוביל לתחושות אשמה וחרטה.

ומהי "אכילה פיננסית רגשית"?

בדומה לאכילה רגשית, "אכילה פיננסית רגשית" היא התנהלות כלכלית המונעת מדחפים רגשיים, ולא מתקציב, יעדים ארוכי טווח או שיקולים רציונליים. כפי שאדם אוכל מזון "מנחם" או "מפנק" כדי להרגיש טוב לרגע, כך הוא עשוי לבצע "בזבוז רגשי" – הוצאות אימפולסיביות או מיותרות – כדי לספק צורך רגשי זמני, גם אם הדבר מזיק למצבו הפיננסי.

איך הרגשות משפיעים על הארנק?

הקשר בין רגשות להתנהגות כלכלית ניכר במספר אופנים:

1. מתח, חרדה ועצב:

   • הוצאות פורקן/נחמה: במצבי לחץ, דיכאון או חרדה, קניות הופכות למנגנון התמודדות. רכישת בגדים, גאדג'טים או בילויים יקרים משמשת כ"פיצוי" או "נחמה" רגעית, בדומה לאכילת יתר. תחושת הריגוש והשליטה שברכישה מסווה באופן זמני את הרגש השלילי, אך עלולה להוביל לחובות או לרוקן חסכונות.
   • הימנעות מטיפול פיננסי: לחץ כלכלי יכול לגרום לאנשים לדחות את הטיפול בבעיותיהם הפיננסיות. אי-פתיחת מעטפות עם חשבונות, הימנעות מבדיקת חשבון הבנק או דחיית פגישות עם יועץ פיננסי, עלולה רק להחמיר את המצב בטווח הארוך.
   • קבלת החלטות פזיזות: במצב של פאניקה או לחץ, אנשים עלולים למכור השקעות בזמן ירידות שערים חדות, מתוך חשש מהפסדים נוספים – ובכך לממש הפסדים.

2. שמחה, אופוריה ו"חגיגה":

   • בזבזנות יתר: הצלחות, בונוסים או אירועים משמחים מלווים לעיתים קרובות בתחושה של "מגיע לי" או "יש לי מספיק". תחושת אופוריה זו יכולה להוביל לבזבוז כספים על דברים שאינם נחוצים, ללא תכנון מוקפד, ובכך לפגוע בבניית חיסכון עתידי.
   • היעדר תכנון ארוך טווח: במצב רוח חיובי, הצורך בתכנון פיננסי ארוך טווח נדחק הצידה לטובת סיפוקים מיידיים, מה שעלול ליצור בעיות בעתיד.

3. שעמום:

   • קניות אימפולסיביות אונליין: שעמום הוא טריגר נפוץ לקניות לא מתוכננות. גלילה ברשתות חברתיות או באתרי קניות מתוך חוסר מעש מובילה לעיתים קרובות לרכישות אימפולסיביות שנועדו רק להעסיק את עצמנו או לייצר ריגוש רגעי.
   • בילויים יקרים: יציאות תכופות למסעדות, בתי קפה או פעילויות פנאי יקרות, יכולות לנבוע גם הן מצורך למלא את הזמן ולהפיג שעמום.

4. צורך בהשתייכות חברתית ולחץ חברתי:

   • "לשמור על מראית עין": הרצון להיראות עשיר, להשתלב בקבוצה חברתית מסוימת או לעמוד בסטנדרטים חיצוניים, מוביל רבים להוצאות כספיות שאינן עומדות ביכולתם הכלכלית. רכישת מותגים יקרים או בילויים ראוותניים, יכולים להיות מונעים מצורך זה.
   • היענות לדרישות חברתיות: תחושה שחייבים להוציא כסף על מתנות, אירועים או פעילויות כדי לא לאכזב חברים או משפחה, גם כאשר הדבר מכביד כלכלית.

5. אשמה ובושה:

   • פיצוי באמצעות כסף: לעיתים, תחושת אשמה (למשל, על חוסר זמן עם הילדים) מתורגמת לפיצוי כספי בצורת מתנות יקרות או הוצאות מוגזמות.
   • הסתרת הרגלי הוצאות: בושה בהתנהלות פיננסית לקויה עלולה לגרום להסתרה מבני זוג או יועצים, ולמנוע קבלת עזרה חיונית.

איך להתמודד עם "אכילה פיננסית רגשית"?

ההתמודדות עם "אכילה פיננסית רגשית" דומה באופייה להתמודדות עם אכילה רגשית, ודורשת מודעות, שליטה עצמית ופיתוח הרגלים בריאים:

1. מודעות וזיהוי טריגרים: שימו לב לדפוסים. מתי ואיך אתם נוטים להוציא כסף מתוך רגש? האם זה קורה בזמן מתח, עצב, שעמום או שמחה מוגזמת?
2. עצירה ונשימה: לפני כל רכישה לא מתוכננת, קחו רגע ועצרו. שאלו את עצמכם: "האם אני באמת צריך את זה?", "האם אני קונה את זה כדי לפתור בעיה רגשית ולא צורך אמיתי?".
3. מצאו תחליפים בריאים לפורקן רגשי: במקום לפנות לקניות, חפשו דרכים חלופיות להתמודד עם רגשות: פעילות גופנית, שיחה עם חבר, מדיטציה, קריאת ספר, תחביב, או כל פעילות אחרת שמעניקה לכם סיפוק ורוגע ללא הוצאה כספית משמעותית.
4. בנו תקציב ודבקו בו: תקציב הוא כלי חיוני לשליטה. הוא יוצר מסגרת ברורה להכנסות ולהוצאות, ומעניק לכם תחושת שליטה ובקרה. הקפידו לעקוב אחריו באופן קבוע.
5. הגדירו יעדים פיננסיים ברורים: יעדים מוגדרים היטב (כמו חיסכון לדירה, לטיול גדול, או לפנסיה) יכולים לתת מוטיבציה חזקה להתגבר על דחפים רגשיים ולהפנות את הכסף למטרות ארוכות טווח.
6. הקפידו על "תקופת צינון": לפני רכישה גדולה ולא מתוכננת, המתינו 24-48 שעות. לעיתים קרובות, הדחף הרגשי חולף, והרצון לקנות נעלם.
7. פנו לעזרה מקצועית: אם אתם חווים קשיים משמעותיים בשליטה על ההוצאות, מתמודדים עם חובות כרוניים על רקע רגשי, או מרגישים שהדפוסים חזקים מכם, יועץ כלכלי או פסיכולוג יכולים לעזור לזהות את השורשים ההתנהגותיים והרגשיים ולבנות כלים מעשיים להתמודדות.

המודעות לכוחם של הרגשות על ההתנהלות הפיננסית היא הצעד הראשון לשליטה אמיתית בכספכם ולניהול חיים כלכליים בריאים ומאוזנים.

 לאתר     הפייסבוק שלי

0547517001