שלום רב
למעשה את שואלת האם - להתאמץ ולהילחם או להרפות?
חיי רוב האנשים בארץ ובעולם עמוסים בעבודה קשה,
מאמצים רבים ומלחמות אישיות, מדיניות, ארציות,
אך כולם חולמים ומדברים על שלום;
סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן וסופר ג'ורג' קרלין,
שהלך לעולמו ב־ 2008, אמר: "להילחם כדי להשיג שלום
זה כמו לקיים יחסי מין כדי להשיג בתולין" 😊
נשמע ציני, כאשר הוא עצמו אמר שבכל אדם ציני יש
אידאליסט מאוכזב, ומי לא יסכים שהאמירה שלו
לגבי המלחמות היא נכונה ומדויקת?
אז מה עליני לעשות?
ראשית כל נשאל: כמה מאתנו באמת עושים את מה
שנועדנו לעשות או מה שלבנו חפץ לעשות?
בטוחה שמעטים ייתנו תשובה חיובית.
האם עיסוק מאולץ במה שלא אוהבים מוסיף לבריאותנו?
האם המצב הזה תורם לבניית חברה בריאה?
האם לא זו הקרקע לכל הקונפליקטים האישיים
והחברתיים שלנו?
אז אולי שינוי בחיינו האישיים וחברתיים יש להתחיל
דווקא מיצירת קרקע להגשמה עצמית כאישיות וכחברה,
כעם?
בפוסט הקודם עסקנו בשאלת חירות ועצמאות החסרים
לנו ברמה אישית, חברתית, כלכלית.
כל השאלות והבעיות האלה קשורות וצומחות מאותה קרקע.
נראה לי שהקרקע הזאת היא נוצרה עקב בורות שלנו
בתחומים בסיסיים של חיינו, אי ידיעת חוקי יסוד שלנו עצמנו,
חוקי גוף-נפש-רוח, וחוקי היסוד מדיניים המובילים לחוסר יכולת
להשתמש בהם לטובתנו;
אז אני מזמינה אתכם להשיב לשאלות שהעליתי, קודם כל
לעצמכם, וכמובן מוזמנים לדבר אתי;
מחכה לכם בקליניקה
אורית: 0546-814-586
ל - סיפורי לקוחות
0546814586