שלום דניאל,
בניגוד לציפיות, ההתחדשות העירונית בישראל לא זוכה לתנופה הנדרשת ממנה בימים אלו. כמו בתחומים רבים המלחמה תפסה את מדינת ישראל לא מוכנה גם בתחום ההתחדשות העירונית, וזאת שבנוסף לתהליכים הארוכים ממילא שאורכים שנים רבות, נוכחנו לדעת שגם במלחמה אנחנו היזמים נתקלים בבירוקרטיה מיותרת.
רבים בתהליך עדין לא הפנימו שמעבר להשבחת הנכס, התוכנית מצילה חיי אדם, רוב החסמים נמצאים בעיקר ברשויות המקומיות אנחנו נתקלים בהם השקם וערב, בעיסוק בפרטים הקטנים ולא בעיקר, בחוסר רצון/יכולת של קידום תוכניות, זאת בזמן שבעלי דירות ברחבי הארץ, מטווחים בטילים בתדירות יומיומית, כולם צריך להפנים שזה עניין של חיי אדם. עם פרוץ המלחמה אנו מקבלים שיחות מדיירי המתחמים שביטאו פחד ודאגה לאור העובדה שהבניינים בהם הם גרים ללא ממ"ד וללא יכולת עמידה אפילו מרסיסי ירוט.
כידוע התחדשות עירונית היא גם הגנה בפני רעידות אדמה, אך היא בעיקר הגנה מפני מלחמה במעורבות העורף, הדאגה והפחד שלהם אמיתיים, ובעלי הדירות דוחקים להתקדם עם הפרויקטים, אנו היזמים עושים ככל הנדרש בכדי להתקדם אבל בחלק מהרשויות המקומיות האינטרסים מנוגדים. התהליכים של הכנת תוכנית בוועדות ארוכים מאוד עד כדי ייאוש של בעלי הדירות וחלק מהיזמים.
מתוך רצון לקדם תוכניות חברות יזמיות קבלנית רבות חזרו לפעילות מלאה במשרדם, הקושי המרכזי שלנו הינה גם סביבת ריבית גבוהה וקשה וכאמור מסגרת רבולוציונית של חלק מהרשויות המקומיות שמנצלות את הזמנים הקשים לעכב את קידום התכנון וכלכלת הפרויקטים, בימים אלו בצו השעה יש להקל על היזוזמות וליצור מנועים תכנוניים וכלכליים, שיצעידו את הענף קדימה יום אחרי המלחמה, ויפה שעה קודם.