טיפול רגשי וקליני - אסתר גנן - מודיעין

שלום מניה,

לקות תקשורתית  מזהים בד"כ  בגילאים הצעירים  כשרואים  קושי ביצירת קשר עין. או בשיתוף(אפילו  כאשר ילד פעוט  מסתכל על חתול ואז על אמו כדי לוודא  שהיא איתו בחוייה),קושי ב: הדדיות, משחק משותף , שמירה על תור, קבעונות  , צורך בריטואלים בחיי היומיום  שמקשים עליו , חוסר הבנת רגשות ועוד. 

אעתיק  לך קטע מהאתר שלי לגבי  אוטיזם  שהוא התופעה הבולטת  יותר  בספקטרום.

כמובן  שגם אם מופיע רק סימפטום אחד הוא יכול  להעיד על קושי  תקשורתי. 

מקוה  שעזרתי..

תקשורת 

נצפה איחור משמעותי בהתפתחות השפה והדיבור, עד כדי העדר דיבור. כמו"כ לא נצפית התפתחות תקשורת דרך ג'סטות, המאפיינת ילד עם התפתחות תקינה.
כמו"כ נצפות התנהגויות תקשורתיות חריגות כמו חוסר קשר עין, חוסר קשב משותף, חוסר הנאה מהדדיות וחיברות, וחוסר אבחנה בהתייחסות הילד  בין הקרובים לו לאנשים זרים.
לא נצפית הסמלה של צליל למסר. לעיתים הילדים לא יענו לשום יוזמה תקשורתית, כולל לא לקריאה בשמם.
ישנם מצבים בהם תופעות אלו הן ראשוניות, וישנם מקרים בהם התפתחות  תקשורתית תקינה נעלמת בהדרגה עד כדי הסתגרות והופעת הסימפטומים הנ"ל.
אצל חלק מהילדים -נצפית שפה המכילה את אבני הדרך: אוצר מילים, הטיות ויכולת תחבירית תקינה, אך עדיין הם ישתמשו בשפה  באופן שרק ישרת את סיפוק צרכיהם, ולא כאמצעי ליצירת תקשורת.

תפקוד חברתי

ילדים אוטיסטים יראו בד"כ קושי ביציר קשר, יימנעו משיתוף האחר בחייהם/ בחוויות או אפילו ביצירה שיצרו ( כשם שילד בדכ נוטה לשתף את האחר, ולחוות קשב משותף כאשר שני שחולקים את הדיאלוג מתייחסים למיצג שלישי ונהנים ממנו יחד.)

התנהגות

נצפית לעיתים התנהגות ביזארית למדי, כולל נפנופי ידיים, תבניתיות וחוסר גמישות ,התעניינות ממוקדת רק בתחום ענין מסוים, נטיה לריטואליות וקושי להתמודד עם שינויים,, קושי בויסות חושי ( כולל רגישות יתר לתחושות כמו: קולות וצלילים רעשים ודיבור, מגע, לכלוך ועוד).

הקושי הזה וחוסר ההתמודדות ילוו בד"כ בהתפרצויות זעם, בריחה, חרדות, סף תסכול נמוך, בכי, והימנעות( כמו אטימת אוזניים וכו).

טיפול בהפרעות תקשורתיות

הטיפול בהפרעות אלה, מתמקד בתיווך והענקת האפשרות לתקשורת נורמטיבית ככל האפשר. בניית מבעי יזימה ובחירה,שמירה על חוקי שיח תוך שמירת קשר עין ועוד. מתן מודלים לתקשורת נכונה בסיטואציות חברתיות שונות.
בתחילה הדבר נעשה כחיקוי ללא הפנמה והבנת החשיבות,והכוונה היא שהקודים ייטמעו בהקשרים החברתיים השונים.
יש לציין שהטיפול התקשורתי מתבצע באופן יחידני, והמודל לתקשורת מיושם בין המטפל לילד, או בטיפול דיאדי-עם ההורה.
מושם דגש על יזימה ראשונית שלא תמיד קיימת כאשר יש פגיעה תקשורתית,ורוב התגובות הן פאסיביות. כמו"כ הילד לומד באמצעות תיווך של תמונות סמלים וג'סטות לבחור בין שתי אפשרויות. כך הוא לומד לדעת שהוא בוחר וכתוצאה מכך האדם השני מגיב באופן המותאם לבחירתו.
אם לפני הטיפול האדם השני הוא רק " כלי" לקבלת צרכים, הרי שבטיפול נכנסת בתווך השפה והתקשורת המילולית והלא מילולית כמטרה בפני עצמה.
כאשר נרחיב את הטיפול ,חשוב להקנות לילד שימוש בחוקי שיח ומשחק, שיתוף מידע, התחשבות בידע המאזין ועוד.

0528469288