פרשת השבוע

הדרשה השבועית מוקדשת באהבה לנכד  יקר החוגג השבת בר מצווה . ולנכדה מוכשרת שתציין השבוע  בת מצווה ועוד אחת שסיימה קורס מ”כ .

מסתבר שגם לאברהם ושרה  וליצחק ורבקה היו קשיים בהבאת ילדים לעולם  ובכל זאת התפללו,ולא ויתרו על המשפחה.

לאחר שביקרנו בקבר שמואל הנביא והרב מרדכי אליהו ז”ל, בהמשך דבר שריגש אנשים רבים היה ביקור בביתו של הרב עובדיה יוסף ולחוש  את האווירה של קדושה ששוררת בו עד היום ארבע שנים אחרי פטירתו.

”איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות”? הלחין ושר שלמה ארצי על פי מילותיו של נתן יונתן..  השיר קיבל משמעות מרובה השבוע לפני עשרים ושתיים שנים בעקבות הרצח.

לאחר ההתרגשות  של המפגש נודע לנו שהנכד שלהם נמצא בשנת הכשרה בארץ ולומד בישיבה בגוש עציון. חשבתי שיש מעין סגירת המעגל המשפחתי של: דרום אמריקה, ישראל, אוסטרליה, ניו-זילנד. אוסטרליה ושוב ישראל. מי יודע אולי יחליט להישאר כאן? ימים יגידו.

בהקשבה לפזמון, הבחנתי שהוא אומר : ”יונה מצה בו מנוח”. וכששאלתיו  אם הוא יודע את  תרגום המילים השיב: מדובר ביונה הנביא שאכל מצה  בשבת בפסח בנינוה.,,,,

השבת נקרא על הבריאה ובהקשר זה מובא ויכוח בין טורנוסטרופוס הרשע לרבי עקיבא

המונח ”אחרית הימים” מופיע במספר מקומות בתנ”ך. הגדרות שונות ופירושים שונים ניתנו להבהרת המילים.  לראשונה אנו פוגשים בצמד המילים בדברי ברכתו של יעקב הקורא לבניו להתאסף כדי שיוכל להגיד להם  את אשר יקרה להם  ב”אחרית הימים”

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִש

שורות אלה נכתבות  תחת הרושם של טיול  מרתק  של קבוצה מעניינת לאזור הבלקן  ביון בולגריה  ומקדוניה. שמענו ולמדנו על ההיסטוריה  הכללית ושל היהודים שהחלה עוד בבית ראשון

הגענו למודיעין לפני כעשרים שנה . רק בית כנסת אחד מעורב מנוסחים שונים פעל בשכונה.  האמת קצת התאכזבתי כשהמניין האחיד התפצל לשלושה נוסחים שונים: ספרדי, תימני, ואשכנזי. כיום במיוחד בימי חול אני ”שוחה” ומשתתף בשלושתם.

בדרך כלל איני זוכר תאריכי ימי הולדת אלא אם כן  התרחשו סביבם אירועים יוצאי דופן. אחד מהם של אחיין שלי שבשבוע הבא ימלאו לו חמישים כמה שהזמן רץ

שבת אחה”צ לפני תפילת מנחה, אני מגיע לבית הכנסת ומוצא שם את מר דן וילק המכונה   בפי כולם  Uncle  Dan.  אלמן זקן החי עם בנו וכלתו ,עסוק בקריאת מוטעמת של ההפטרה: ”ענייה סוערה לא נוחמה”. הערתי לו כי זו לא ההפטרה של אותה שבת ובתשובה...

בדור הקודם היו אידיאלים , אידיאליסטים ואנשי מעשה שהיו מוכנים להילחם על חלומם  ולהגשימו גם במחיר התבדלות וחרמות.   חשבנו שהאמת אתנו, לכן לא הפריעו לנו  כל מבטי הזלזול שלהם.

ההשתלמות   הראשונה שארגנתי למורי ומורות חטיבת הביניים הדתית במודיעין אותה הקמתי וניהלתי לפני  עשרים שנה הייתה  בנושא: ”השימוש בתקליטור של פרויקט השו”ת”  שהוציאה  אוניברסיטת בר אילן שנתיים קודם, ושהתחילו אז להשתמש בה.

ביום שליש תגיע למשרד  צעירה מהאי הדרומי לצורך ראיון, אמר לי שליח הנוער מתנועת ”הבונים” לפני יציאתו לאוקלנד.  מדי פעם מילאתי את מקומו במשרד העלייה וההסברה על ישראל.שהרי על כך לא היו לנו מחלוקות.  בשעה היעודה הגיעה צעירה חיננית וביקשה לשוחח עם משה.

סיפור שבועי – פרשת דברים תשע”ז

פעמיים בשבוע יצאנו ללמוד פסיכולוגיה .דידקטיקה. ופדגוגיה בישיבת הדרום שברחובות.על מנת לקבל תעודת הוראה. אחד התנאים לקבלת  תואר ר”מ היה להיבחן בתלמוד, על מאה וחמישים דפים בכתב, ועוד מאה וחמישים דפים בעל פה.

ראובן הביט בחברו כשואל: מה הוא רוצה ממני? אשר, החבר הנהן ועודד אותו , ולאחר שהחבדניק שם על ראשו כיפת נייר ועזר לו  בהנחת התפילין נתן לו דף באותיות אנגליות לקריאת שמע ישראל. ” ניגשתי לכותל,נגעתי באבניו והתחלתי לקרא

כאמור ,הרב התקשה ביצירת מגע ושיחה עם אנשים והתלונן  בפניי שהמתפללים לא מספיק מכבדים אותו וכראייה סיפר לי  שלא באים  ללחוץ את ידו לאחר התפילה כמו שנהג הוא  ושאר התלמידים עם ראש הישיבה כשנעמדו בתור בכל ליל שבת ללחוץ ידו