שלום אורלי,
סוגיית המזונות במקרה של אישה עגונה היא מורכבת ורגישה, והיא נבחנת בצורה שונה בהתאם לנסיבות העגינות (האם הבעל נעלם, מסרב לתת גט, או שמא הוא במצב שאינו מאפשר לו לתת גט).
להלן סקירה של הדין במקרים אלו:
1. מזונות אישה ("מזונות מעוכבת")
על פי הדין העברי, הבעל חייב במזונות אשתו כל עוד הם נשואים. כאשר אישה נשארת עגונה בגלל סירוב של הבעל לתת גט (למרות שחויב לכך על ידי בית הדין), היא זכאית למה שנקרא "מזונות מעוכבת".
המטרה: המזונות הללו משמשים לעיתים קרובות גם ככלי לחץ על הבעל. ככל שהוא מסרב לתת את הגט, בית הדין עשוי לפסוק מזונות גבוהים במיוחד כדי לאלץ אותו לשחרר את האישה.
הזכות לעבוד: במקרים של עגינות וסרבנות גט, בתי הדין נוטים לאפשר לאישה לשמור את משכורתה לעצמה (בניגוד לכלל הרגיל של "מעשי ידיה תחת מזונותיה") ובנוסף לקבל מזונות מהבעל.
2. מזונות ילדים
חובת המזונות של אב כלפי ילדיו אינה פוקעת בשום מקרה של עגינות. הילדים זכאים למזונותיהם ללא קשר למצבה האישי של האם או למקום הימצאו של האב.
3. מה קורה כשהבעל נעלם (עגינות מחמת היעדרות)?
במצבים בהם הבעל נעלם (למשל במלחמה או בנסיבות מסתוריות) ולא ניתן לגבות ממנו מזונות ישירות:
ביטוח לאומי: האישה יכולה להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת קצבת מזונות, בדומה לנשים גרושות שאינן מקבלות מזונות מהגרוש.
גבייה מנכסי הבעל: אם לבעל העגון יש נכסים (דירה, חשבונות בנק, חסכונות), בית הדין או בית המשפט יכולים להורות על מכירת נכסים או עיקול כספים כדי לממן את מזונות האישה והילדים.
4. סעדים משפטיים נוספים
כיום, מערכת המשפט בישראל מאפשרת כלים נוספים להתמודדות עם מצבי עגינות:
תביעה נזיקית בגין סרבנות גט: אישה עגונה יכולה להגיש תביעת פיצויים בבית המשפט לענייני משפחה נגד הבעל הסרבן. הפיצויים הללו הם בגין הנזק הנפשי, אובדן הנאה מהחיים ואובדן הסיכוי להקים משפחה חדשה.
סנקציות של בית הדין: בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות כלכליות וחברתיות קשות על סרבן גט (צווי הגבלה, עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ואף מאסר) עד שיינתן הגט.
חשוב להדגיש: כל מקרה של עגינות נבחן לגופו בהתאם לסיבת העגינות ולנכסים הקיימים. מומלץ מאוד להיעזר בייעוץ משפטי של עו"ד המתמחה בדיני משפחה או בארגוני סיוע לנשים עגונות (כמו "מבוי סתום" או "יד לאישה").
בברכה,
עו"ד גילה עיני.
0528342566