ד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג - ראשון לציון

שלום מנשה,

כולסטרול אינו רע מטבעו – הוא מולקולה חיונית המשמשת לבניית תאים והורמונים. הבעיה מתחילה כאשר יש עודף מצטבר של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-C), המכונה "הכולסטרול הרע". מבחינה קרדיולוגית, רמות LDL גבוהות אינן רק סיכון, אלא המנוע המרכזי למחלות לב וכלי דם טרשתיות (Atherosclerotic Cardiovascular Disease – ASCVD).

1. התהליך הפתולוגי: מולקולה אחת, נזק מערכתי

הכולסטרול הגבוה פוגע בלב בדרך אחת עיקרית – טרשת עורקים (Atherosclerosis). זהו תהליך דלקתי הדרגתי:

שלב 1: חדירת ה-LDL ודלקת

כאשר רמות ה-LDL בדם גבוהות, החלקיקים הקטנים חודרים דרך הדופן הפנימית (האנדותל) של העורקים הכליליים (העורקים המזינים את שריר הלב). חדירה זו מעוררת תגובה דלקתית מקומית.

שלב 2: יצירת תא הקצף והרובד הטרשתי (פלאק)

כדי לנקות את ה-LDL שחדר, תאי דם לבנים (מקרפגים) בולעים את מולקולות הכולסטרול, והופכים ל"תאי קצף". תאים אלה מצטברים בדופן העורק ויוצרים את הרובד הטרשתי (פלאק). הרובד מתפתח לאורך שנים ומורכב מכולסטרול, סידן, שומנים וחומרי דלקת.

שלב 3: היצרות והקשחה (Stenosis)

הרובד הטרשתי הולך וגדל, גורם להיצרות של חלל העורק (לומן), ומקטין את זרימת הדם אל שריר הלב. היצרות זו היא הגורם לתעוקת חזה (Angina), שהיא כאב או לחץ בחזה המופיע במאמץ.

2. ההשפעות הקריטיות על הלב וכלי הדם

הפגיעה החמורה ביותר של הכולסטרול הגבוה אינה נעוצה בהיצרות עצמה, אלא בחוסר היציבות של הרובד:

• אוטם שריר הלב (התקף לב): הרובד הטרשתי, במיוחד זה שאינו צפוף, עלול להיקרע או להיסדק. הקריעה חושפת את החומרים הפנימיים של הפלאק לזרם הדם. הגוף מגיב מיידית על ידי יצירת קריש דם מעל האזור הפצוע. קריש הדם הזה יכול לחסום לחלוטין את זרימת הדם בעורק הכלילי, מה שמונע חמצן משריר הלב וגורם למוות של תאים – זהו אוטם שריר הלב (Myocardial Infarction).

• שבץ מוחי (Stroke): תהליך דומה מתרחש בעורקי הצוואר (קרוטידים) המובילים למוח. רובד שנוצר שם עלול להיסדק, ליצור קריש דם, או לשלוח פיסות קריש קטנות יותר, שחוסמות כלי דם במוח וגורמות לשבץ איסכמי.

• אי ספיקת לב: עם הזמן, הפגיעות החוזרות ונשנות לשריר הלב כתוצאה מהתקפי לב קטנים או חסימה חלקית פוגעות בתפקוד המשאבה של הלב, ומובילות לאי ספיקת לב.

המלצה קרדיולוגית לסיכום

הכולסטרול הרע (LDL) הוא גורם סיכון שניתן לטפל בו. בקרדיולוגיה, המטרה היא לא רק להוריד את ה-LDL אלא להגיע לרמות יעד נמוכות (לרוב מתחת ל-100 מ"ג/ד"ל, ולמטופלים בסיכון גבוה במיוחד – אף מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל). הטיפול הנכון – משולב בדיאטה, פעילות גופנית, ולעיתים קרובות בטיפול תרופתי (סטטינים) – הוא המפתח למניעת הנזק הקטלני לטווח ארוך.

אל תחכו שהתסמינים יופיעו. בדיקה פשוטה של פרופיל שומנים היא הצעד הראשון לשמירה על לב בריא.

בברכה,
ד"ר איליה - מרפאת הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508