אם הנחת היסוד היא שזה אכן כך ולא נשאלות שאלות לגביי האם היא אכן השפה הנסתרת של הנשמה, אז אפשר להסביר את זה בכך בכל מיני דרכים למשל: הפלמנקו מאפשר להביע רגשות רבים מכלל ספקטרום הרגשות הקיימים וגם לשלוט באינטנסיביות של ההבעה ויכול להתאים לכל אחד באופן ייחודי. כמו כן, הפלמנקו עוסק ברעיונות מופשטים כמו מוות, אהבה, חופש דרך סיטואציות מאוד קונקרטיות של החיים שרוב האנשים חווים או חוו מתישהו בחייהם, וגם בנושאים חברתיים כמו מגדר, אינדווידואליזם, שייכות וכו'. וכי הוא נוצר בשיתוף פעולה בין מספר גורמים וגורם אחד לא מייצר אותו לבד. יתר על כן, יש לו מבנה בסיסי מאוד ברור אבל כל מה שיושב מעל המבנה הזה נתון לפרשנות ולסגנון ולמבחר אסתטיקות שונות, מה שמאפשר למגוון מאוד גדול של אנשים להתחבר אליו. כל הדברים האלה הופכים אותו לעל זמני ולמותאם לחוויה האנושית הפרטית והציבורית.
שלכם,
אורה שובל
0523769219