ביקורת על הביקורת
על פי חוות דעת משפטית בחירתו של שרון מעוז ליו”ר ועדת הביקורת אינה חוקית לכאורה. וגם: מדוע ראש העיר הטעה את חברי המועצה כשהכריז שמעוז אינו יכול להתפטר במשך שלושה חודשים? ואיפה היו חברי מועצת העיר? הם כידוע מעדיפים להיות סטטיסטים בהצגה
על פי הפרוטוקול הרשמי של ישיבת מועצת העיר מיום 6 באפריל 2016 ניתן ללמוד כי שרון מעוז יו’’ר ועדת הביקורת שהוצע על ידי ראש העיר חיים ביבס, הצביע נגד עצמו, קרי: התנגד לבחירתו לתפקיד.
משפטן בכיר עמו התייעצנו טוען כי במצב עניינים כזה בחירתו של מעוז לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת לכאורה אינה חוקית.
מקובל שמועמד לתפקיד צריך להגיד "רוצה אני" – הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בוועדת חובה ובתפקיד בעל חשיבות רבה כמו יו"ר הוועדה לענייני ביקורת. לא מדובר כאן בוועדת קישוט עירונית. מי שמקבל עליו תפקיד כזה חייב להביע את נכונותו לטפל בכך ברצינות יתר ולא להצביע נגד.
המשמעות הישירה היא שמעוז מנוע בינתיים מלכנס את הוועדה ולעסוק בענייני ביקורת תחת התואר יו"ר הוועדה לענייני ביקורת, וכי על ראש העיר לקיים בישיבה הבאה דיון מחודש בבחירת יו"ר הוועדה. רק אם יכריז מעוז בישיבת המועצה כי הוא מסכים לקחת עליו את התפקיד, בחירתו המחודשת תתאפשר על פי חוק.
המשפטן הבכיר טוען כי יו"ר ועדה יכהן בתפקיד רק בהסכמה. הצבעתו של מעוז נגד המינוי של עצמו פוסלת אפשרות זו. לדעת המשפטן הבכיר גם אם מעוז הביע בפני ראש העיר לפני או אחרי הישיבה את הסכמתו לכהן בתפקיד, אין זה הופך את המינוי לתקין. שכן, ההסכמה היתה חייבת להינתן בפני הגוף הבוחר.
מיד לאחר ההצבעה הלא חוקית לכאורה נשמע מעוז אומר "אם נבחרתי אז אני מתפטר". על כך ענה לו ראש העיר: "על פי החוק אינך יכול להתפטר במשך שלושה חודשים". לקביעה זו אין שום אחיזה במציאות ויו"ר ועדה רשאי להתפטר בכל עת שירצה. לא ברור מדוע בחר ביבס, אשר ללא ספק בקיא ברזי החוק, להטעות את מעוז ואת חברי המועצה. מה שכן ברור הוא שחברי המועצה שוב הציבו עצמם "סטטיסטים בהצגה של ביבס" (או בכינויים השגור יותר בתקשורת - "מריונטות"). די אם נזכיר כי במועצת העיר מכהנים, בין היתר, שלושה עורכי דין, וכי היועצת המשפטית היתה נוכחת בדיון, אך משום מה אף אחד לא קם להעמיד את ראש העיר על טעותו – טעות שיתכן שהיתה מכוונת כדי לכפות את המינוי.
להלן ההתכתבות המלאה של כותב שורות אלו עם המשפטן הבכיר:
האם חבר מועצה יכול להיבחר לתפקיד יו"ר ועדת הביקורת בזמן שהוא מביע את התנגדותו להיות מועמד לתפקיד? לא. הזכות להיבחר מסורה בעיקרון למועמד עצמו.
האם הוא יכול להיבחר במצב שהוא הביע את הסכמתו העקרונית לכך בפני ראש העיר לפני הישיבה, אך בישיבה אמר שאינו רוצה בתפקיד ואף הצביע נגד בחירתו? לפי טיבה של שאלה זו, הרי שאם ציין בישיבת המועצה שאינו חפץ בתפקיד יראו בכך חזרה מהסכמות קודמות. הצבעתו אך מחזקת זאת.
אם חברי המועצה שמעו את סירובו וראו את הצבעתו נגד, אך ראש העיר שכנע אותו בדיעבד. האם ההצבעה תקפה? לכאורה קיים כאן פגם בהליך הבחירה שכן נחוצה הסכמתו בשעת ההצבעה והרכב הבוחרים אינו יכול לעשות כראות עיניו. בהתחשב בכלל נסיבות העניין אין תחליף להסכמת המועמד.
המועמד טען בדיון במועצה כי אם הוא נבחר הוא מתפטר. ראש העיר השיב כי הינו מנוע מלהתפטר במשך שלושה חודשים. האם קביעתו של ראש העיר תקפה? זכותו הבסיסית של נבחר ציבור להתפטר בכל עת.
לאור חוות דעת מבוססת זו, מה שראש העיר צריך לעשות עכשיו, זה להביא את בחירתו של מעוז מחדש בישיבת מועצת העיר הקרובה. ובא לציון גואל.
מדוברות העירייה נמסר בתגובה כי: "חבר המועצה שרון מעוז נבחר על פי כל הכללים והתנאים ואף החל את עבודתו כיו"ר הוועדה, לרבות קיום פגישות עם כל הנוגעים בדבר תפקידו ובכלל זאת עם מבקר העירייה. אנו מאחלים לחבר המועצה הצלחה בתפקידו".
