מועדון ליונס מודיעין חוגג פורים עם ניצולי שואה ב”קפה אירופה”
מצב רוח מרומם ובאווירת עליצות פורימית של מתנדבי המחויבות האישית ותלמידי ביה"ס אור, מתנדבי מועדון ליונס מודיעין והעמותה למען הקשיש, חגגו ניצולי השואה את מסיבת פורים במועדון "קפה אירופה" שבמרכז הרב-תחומי במודיעין
בניצולי השואה התכנסו ובאו לחגוג את מסיבת הפורים המסורתית כשהם ישובים סביב שולחנות עמוסים באוזני המן ודברי מאפה, תרומת הורי תלמידי ביה"ס אור מכפר אורנים , כשבתוכנית האומנותית תלמידי ביה"ס אור, מדגימים באמצעות המורה לדרמה, ריקי עברון, שעור דרמה בנושא פורים.
המפגש נפתח בדברי פרידה של ירין ויצמן, רכז מתנדבי תלמידי המחויבות האישית מזה 4 שנים. "אני לא יודע איך להתחיל להיפרד מכם" מתחיל ירין את דבריו "אני בכלל לא יודע איך נפרדים אחרי 4 שנים ארוכות ומהנות וכל כך משמעותיות בחיי".
"אומרים שההנאה נמצאת בדברים הקטנים , אבל לא רק ההנאה, אלא גם משמעות של דברים שנראים הכי פשוטים כמו להגיש לכם קפה וסתם לשבת ולדבר אתכם, זה אחד הדברים הכי כיפים שאני מכיר וגם הכי משמעותיים" והוא מוסיף כשדמעות חונקות את גרונו, "תבינו שכול שיחה שמתקיימת פה בין צעיר לצעיר בנפשו הופכת את המועדון הזה לדבר ענק ומשמעותי שאין אותו במקום אחר.
לא האמנתי שאשב לשיחות כה עמוקות ויום יומיות עם מישהו שהוא בגיל של סבא שלי ואינו סבא שלי". ומסכם ירין: "אני רוצה שתדעו שאני מודה על כול רגע ורגע שזכיתי להיות בחיקכם, על זה שהייתם סבא וסבתא שניים שלי, על שנתתם לי להיות חלק מכם, על זה שאהבתם, הערכתם ועל העצות שנתתם. אתם נותנים לנוער את הזכות לפגוש בכם ולשמוע מכם".
בפנייתו לתלמידים המתנדבים הוא אומר:" הגעתם למשפחה חמה ותדעו שכול שיחה שאתם מנהלים תורמת לכם ולהם כאחד. אל תפספסו את ההזדמנות ותנצלו כול רגע שיש לכם איתם. בפנייתו לגלית איתן, האחראית על הפעלת המועדון, אמר: "תמשיכי להיות פה האמא של כולנו עם הדאגה ואין סוף הנתינה".
"אתה אבא של כול הנוער, תבוא לבקר על מדים", אומרים ניצולי השואה ומודים לו על דבריו המרגשים ועל תרומתו הרבה בהפעלת המקום.
ובמעבר חד לתוכנית המסיבה. תלמידי החוג לדרמה בביה"ס אור שבכפר אורנים מציגים תמונות קצרות בשיתוף הקהל. הקהל מציע נושא ותלמידי קבוצת הדרמה מדגימים אותו בתמונה תיאטרלית .
"היום עברתי טסט" מציע אחד המשתתפים והתלמידים יוצרים פסל סביבתי מתאים לקול תשואות הקהל. "עכשיו נדגים לכם מציאות של "נהפוך הוא" אומרת ריקי והתלמידים מציגים מערכונים קצרים עם מוסר השכל בצידם של מפגש בין דמויות חזקות לחלשות: עו"ד והומלס, רופא ומטופל , מורה ותלמיד ועוד. "בחיים יש מצבים משתנים" מסבירה ריקי ומוסיפה "גם כשאתה למטה אל תתייאש.
החיים הם כגלגל מסתובב" והיא ממשיכה "החלש יכול להפוך לחזק". ההצגה נמשכת, אלא שהפעם השחקנים הם מקרב קהל ניצולי השואה. יצחק וישראל מתנדבים ומדגימים תמונת אלתור של בחור ובחורה שנפגשים אחריי הרבה שנים . "איזה שחקנים מעולים" קוראת ריקי בהתפעלות לקול מחיאות הכפיים של הקהל.
עוברים לתמונות של שחקני שילוב בין-דורי. חמדה והתלמיד רם, מציגים סיפור צרוב והזוי מהעבר הרחוק כשכול משפט מתחיל באחת מאותיות הא"ב שריקי משמיעה בקול, וצמד השחקנים הזה מפליא ביצירת טקסט מתאים ומרתק המלווה במחיאות כפיים סוערות וקצובות של הקהל.
לקראת סיום מתפרצת פנימה קבוצת נוער של בני עקיבא שפוצחת בשירה וריקודים ובחלוקת משלוח מנות . ירין נפרד ממשפחת ניצולי השואה בשי צנוע שהוא מחלק לכולם, מחזיק מפתחות, שאליו מוצמדת פתקית ובה הברכה הבאה: " יש אנשים שאתה פוגש בהם מחייך קלות וממשיך הלאה ויש אנשים שאתה פוגש בהם ונקשר ואוהב וכשאתה ממשיך הלאה הם ממשיכים אתך עמוק בלב".
כתבה וצלמה : חיה כץ, דוברת מועדון ליונס מודיעין.
