שלום רב,
כשמדברים על נדל"ן במגדלים, המחיר הוא לא גרף ליניארי אלא גרף עם "קפיצות" משמעותיות. בתור סוכנת נדל"ן, אני מזהה שתי נקודות מפנה עיקריות שבהן הנכס משנה את הסטטוס שלו ואת תג המחיר שלו מקצה לקצה:
נקודת הזינוק הראשונה: קומה 10
ברוב הפרויקטים בישראל, קומה 10 היא "קו פרשת המים". זה קורה מכמה סיבות מרכזיות:
מעל קו הרקיע השכונתי: רוב הבניינים הסטנדרטיים סביבנו מגיעים לגובה של 8-9 קומות. בקומה 10 פתאום "עוקפים" את שאר הבניינים. במקום לראות את המרפסת של השכן או את דודי השמש של הבניין ממול, הנוף נפתח והפרטיות שלכם מתגלה בכל העוצמה.
הפרדה אקוסטית: זה הגובה שבו רעשי הרחוב צפצופי מכוניות, משאיות אשפה או ילדים בגינה מפסיקים להיות מטרד ישיר והופכים ל"רמז" של רעש ברקע.
המדרגה השנייה: קומות הפרימיום (20 ומעלה)
כאן אנחנו כבר לא מדברים רק על דירה, אלא על מוצר יוקרה. החל מקומה 20, המחיר למ"ר עולה משמעותית בכל קומה נוספת (לפעמים בתוספת של 1%-2% לכל קומה) בגלל שלושה נתונים:
אפקט ה-"Wow" הפנורמי: הנוף בקומה 20 ומעלה הוא כבר לא סתם "נוף פתוח", הוא חוויה רגשית. לראות את קו החוף או את כל גוש דן פרוש מתחתייך בערב, זה נכס שיווקי שקונים מוכנים לשלם עליו הרבה מאוד כסף.
אור ואוויר: בגבהים האלה אין שום בניין שמסתיר לך את השמש ( למעט תל אביב ). הדירה מוצפת באור טבעי מקסימלי, והאוויר הרבה יותר נקי וקריר, מה שחוסך משמעותית בעלויות מיזוג בקיץ הישראלי הלוהט.
יוקרה וביקוש סלקטיבי: ככל שעולים גבוה יותר, ההיצע של הדירות יורד והביקוש של קהל אמיד עולה. בנדל"ן, נדירות שווה הרבה כסף.
הסייג: "מחסום המעלית"
חשוב לדעת שיש גם תקרה פסיכולוגית. במגדלים של 40 קומות ומעלה, לפעמים העלייה במחיר מתמתנת מעט כי אנשים חוששים מזמן ההמתנה למעלית או מתחושת ניתוק חזקה מדי מהקרקע. לכן, הקומות שנחשבות ל"Sweet Spot" המקום שבו מקבלים הכי הרבה גובה בלי לשלם "קנס" של קומת פנטהאוז הן בדרך כלל קומות 12 עד 18.
הטיפ שלי כסוכנת: אם אתם קונים להשקעה, קומה 10-12 תיתן לכם את התשואה הטובה ביותר. אם אתם קונים למגורים ומחפשים איכות חיים יוצאת דופן, כוונו לקומה 20 ומעלה, שם ערך הנכס נשמר טוב יותר לאורך שנים בזכות הנוף שבסבירות גבוהה לא יחסם.
בברכה,
שרית שחם.
0545222395